כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של מצב הרוח

    ארכיון

    up town music - כיף בבת-ים, וזה לא אוקסימורון.

    5 תגובות   יום ראשון, 23/10/11, 11:38

    אין עוד עיר עם בעיית דימוי כמו של בת ים. ודימויים, כמו דימויים, לא תמיד קשורים למציאות דווקא, אבל דבקים בך לשנים ארוכות. יש לה חופים מצויינים, טיילת יפה ופוטנציאל גדול, אבל תמיד דבק בה הדימוי של ממלכת הערסים הנצחית. אבל כשבפרוס החגים פרסמה עיריית בת ים את כוונתה להרים פסטיבל רחוב למוזיקה - up town music - , שמנו את הסטראוטיפים בצד ופינינו זמן ביומן. היו לנו שתי הפלגות מתוכננות לאותו יום, ודאגנו לסדר את לוח הזמנים כך שבשעה שש בערב נוכל להכנס לרכב ולשים פעמינו לבת ים. בסוף קצת איחרנו, הפלגות רומנטיות לוקחות את הזמן שלהן ואין להאיץ בהן, והגענו סביב שבע בערב.

    ביוני השנה היינו בפסטיבל רחוב שכזה בברלין, וחזרנו מלאי התפעלות מהרעיון, ומייחלים שמישהו בארץ ירים את הכפפה. והנה באה עיריית בת ים והתגלתה כמצטיינת בהרמת כפפות כגון אלו. קבוצת רחובות שלמה באזור התעשייה נסגרה לתנועה והפכה למתחם פסטיבל, ובו 3 במות: ראשית, גרוב ואינדי, ומתחם DJ עם רחבת ריקודים. בנוסף, כמובן, גם מתחמי הפעלה ויצירה לילדים - בישראל אי אפשר בלי זה, ככה ההורים יכולים להתגנב החוצה לתפוס קצת מוזיקה בין יצירת מופת אחת לשניה, וכיתת אמן למפגשים עם מוזיקאים ויוצרים.  בין לבין הסתובבו במתחם לוליינים, פעלולנים וליצנים כדי להכניס לאווירה, ואמני מיצג שונים שתרמו את חלקם.

    בין הבמות, שמוקמו כך שבאמת לא תפרענה זו לזו, נפרסו דוכני אוכל (קצת שבלוניים, אבל אין על ברלין באוכל..), מתחמי טעימה ליין ובירה, וקצת דוכני קיטש שאי אפשר בלעדיהם, ובסה"כ נוצרה חוויה נפלאה. עם תכניה ביד הסתובבנו בין הבמות השונות, כדי לראות גם את מי שאנו אוהבים ומכירים וגם כאלה שטרם ראינו ורצינו להכיר, ואת הערב סיימנו בחצות, אחרי מופע מצוין של שלום חנוך (עם דנה ברגר) בבמה המרכזית.

    בבמת הגרוב ראינו את התבלינים (מצויינים! תגלית הערב שלנו), המרפסות, את אומללה שזוכה להייפ יח"צ אבל הסגנון הצעקני של הסולן בעל המראה הגיקי משהו לא החזיק אותנו למופע מלא, קצת רגאייסטן ומעט לוס כפרוס. בבמת האינדי הספקנו כמעט לכל המופע של אטליז, חלק קטן מהמופע של יהוא ירון (לא ממש מתאים לפסטיבל, לטעמי), ה-raw men empire, והרכב קאברים חביב בשם פספורט שמורכב מגל פדה ואנחל בונני יחד עם קלידנית שאת שמה איני זוכר, שהיה לא רע בכלל. לא הצלחנו לראות רבים אחרים - ובהם תמר אייזנמן, נגה שלו, נעם נבו, מאיה בלזיצמן, המרסדס ואחרים - בגלל חפיפות בזמנים וכו', אבל לא הצטערנו.

    היה מצוין - מלא מספיק באנשים כדי להיות שמח, ולא מלא מדי כדי להפוך לצפוף, אולי בגלל ריבוי פסטיבלי הרחוב והמוזיקה בסוכות, ואולי בגלל שרבים חששו שמדובר בפסטיבל מוזיקה מזרחית כי זה בבת ים (לא היתה כזו בכלל, במפתיע). בסה"כ היה נפלא - ובחינם. תודותינו לעיריית בת ים ולמי שהיו מעורבים בהרמת הפסטיבל הנפלא הזה. מקווים שזו תחילתה של מסורת, ואם אכן כך - מבטיחים להיפגש בעתיד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/10/11 13:07:
      רעיון מבורך.
        24/10/11 09:37:

      אכן מפתיע, רשמתי.

        23/10/11 21:27:
      כחולונית מלידה .בשנים האחרונות התאהבתי מחדש בחוף של בת-ים .לדעתי אחד החופים היפים בארץ .יחד עם הטיילת החדישה ,נשאר בחוף ניחוח של פעם ..חלק החוף היפה ביותר הוא בין החוף של בת ים ליפו ..בו אני צועדת לעיתים .ככול שמצפינים יש תחושה של חוף יווני .והאנשים בחוף זו תערובת של תרבויות .מבת ימים וותיקים .עולים רוסים .ועולים מצרפת ..ועד תושבי יפו הערבים שגם הם חביבים ביותר ...יש אצלי בדף צילומים של רוכבי סוסים שצילמתי בחוף לפני שנה .
        23/10/11 20:01:
      נשמע הרבה כיף. נעים ומעניין לקרוא. בת ים באמת מנסה לשנות את האימג' הבעייתי שלה. יש גם את הביאנלה לאדריכלות שהם מקיימים שם ועוד אירועי תרבות.
        23/10/11 19:24:
      אוף, ראיתי מלא שילוט על הסיפור ולא חשבתי ברצינות ללכת לראות. לקח לפעם הבאה. תודה!