כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מסחר וקמעונאות - הסודות מאחורי המדפים

    אחרי עשרות שנים בתעשיית המסחר והקמעונאות, יובל לובנשטיין, משתף את הגולשים בתובנות וסודות בתעשייה החשובה.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    מפעל המלט נשר -צריך לראות על מנת להאמין

    0 תגובות   יום ראשון, 23/10/11, 11:59

    מפעל המלט נשר – צריך לראות על מנת להאמין

     

     

     

    ימי סוכות נוצלו גם על ידי, לטיולים ולרכיבה על האופנים בטבע.

    באחד הימים רכבתי ליד בית החרושת למלט נשר שליד רמלה ומה רבה הייתה הפתעתי לראות לא רחוק מהמפעל פצע עצום בליבה של אדמת הטרשים שליד בן שמן. בור עצום במרכזה של המדינה, אשר משמש לכריית סלעים אשר נטחנים עד דק ומשמשים להכנת המלט.

    באותם רגעים נזכרתי במאמרים על התשלובת המונופוליסטית, אשר מחזיקה בנתח שוק של 90% מכלל שוק המלט בישראל, אשר משווקת ומציעה את תוצרתה לרשות הפלסטינית במחירים הנמוכים בין 6-10% מאלה המוצעים לצרכנים בישראל.

    בנוסף נזכרתי בניסיונות הבלתי נלאים מצידה "להגן" על תוצרתה בכול מחיר ולמנוע יבוא מתחרה אשר יכול להוריד את מחירי המלט לצרכן הישראלי ולפגוע "קשות" בקונצרן איי.די.בי של דנקנר ובעסקים הרבים של משפחת לבנת הקשורים במלט, כמו קונצרן תעבורה אשר הוא היחיד אשר מוביל את המלט וכן בחברת להובלת חומרי נפץ ובחברות הגנראטורים של לבנת אשר מספקות שירותים לנשר.

    קונצרן המלט הוא יותר מתרנגולת אשר מטילה ביצי זהב, שכן המלט וכול מה שמסביבו הוא מוצר חיוני והכרחי במיוחד במדינה צעירה אשר קצב הבנייה ופיתוח התשתיות בה הוא רב, כול שכן מדינה אשר נמצאת במצב ביטחוני בעייתי, אשר צורך מלט בכמויות מטורפות לצורך בניית גדרות, מחסומים, בונקרים ומה לא ?

    ההיגיון הכלכלי הצרוף מחייב דווקא בישראל ודווקא בשל המצב הביטחוני הרגיש , לא להיות תלויים באספקת מלט ממקור אחד, אלא לפתח עוד מפעל מקומי לצד מקורות יבוא אמינים וטובים !

    דווקא המינוי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, כיו"ר תעבורה, ממחיש יותר מכול את עזות המצח של לבנת ודנקנר אשר לא התביישו כלל  להטיב ולהוקיר עם אולמרט, אשר לא חסך כול מאמץ למנוע יבוא של מלט, תחת כול מיני שימות והגדרות משונות בתקופת כהונתו כשר המסחר והתעשיה ואולי גם בכובעים אחרים.

    מדוע מינוי זה עבר בכזה שקט תעשייתי ?

    באם יש עוד אנשים "בברנז'ה" אשר מעדיפים לא לעשות רעש ולזכות בעתיד גם במינוי עם מצנח וכורסא מזהב ?!      ובחזרה לבור הענק, האם נשר גם התחייבה לשקם את הפצע המכוער בעתיד, או שאנו הציבור נצטרך גם לשלם על מלט יקר וגם להפריש עוד מיסים לשיקום ?

    נראה שהסדרת המונופול הזה, אינו מסובך כלל וכעת  ובמיוחד "בעידן החדש שנוצר בישראל " רק נשאר  "להחזיר  את עטרה למסלולה הנכון וההגיוני".

    דרג את התוכן:

      ארכיון