כותרות TheMarker >
    ';

    הקרן הישראלית לקולנוע בשליחות חוץ

    I'm not there

    6 תגובות   יום שני, 3/12/07, 05:53

    שישה שחקנים מגלמים דמויות שאמורות לשקף אספקטים שונים באגדה ששמה בוב דילן. אחת מהן אישה* (!).

     

    הסרט שעורר המון סקרנות לאור הפרסונה המיוחדת שבמרכזו, מפספס את הסיפור ומאבד את הצופים.

     

    בוב דילן, אמן המילים, ידע לספר סיפור בצורה מבריקה. למראה האכזבה, הסרט עליו, שוכח את הסיפור, העלילה, מסלול חייו, וקופץ בין תקופות שונות בחייו, תוך שהוא מותיר יותר סימני שאלה מקו עלילה ברור וממסמס את החוויה הקולנועית.

     

    בשלב מסויים ניכר, כי יוצריו נטשו לחלוטין את היומרה הראשונית ואת המחוייבות שלהם ליצירה הקולנועית, ומשתמשים ביצירתם בעיקר על מנת לבטא את כעסם ומחאתם כלפי בוב דילן, ש"בגד".

    הגם שהסרט נוצר מנקודת מבט של הערכה ליוצר יוצא דופן, הוא מהר מאוד מוכפף להתעסקות של היוצרים באכזבה מהבחירות של דילן לזנוח את המחאה החברתית, לדידם, ולסרב לרתום את עצמו למאבקים פוליטיים בארה"ב.

     

    ככל שהסרט מתקדם, הוא נוטש למעשה את המעטפת הקולנועית יותר ויותר, ומשתמש בצורה פחות ופחות מחוייבת בדימויים ומיקטעים קצרים שנועדו לבטא את אותה אכזבה אישית מהאמן.

    הסרט הופך לשיח שבין מעריץ לשעבר (יוצרי הסרט) שציפיותיו למעורבות פוליטית נמשכת נכזבו והוא מבקש לנזוף, לדרוש תשובות ולהביע את מחאתו כלפי היוצר המוערך שאיכזב.

    בשלב מסויים הדמויות שמייצגות את בוב דילן הופכות לנלעגות עד לא אמינות. הנסיון לציירו בצורה אטומה וחד מימדית, ללא נסיון לפצח את מניעיו וללא הרחבת היריעה אל עבר עוד זויות שבחייו ובדמותו, הופך את הסרט לחד מימדי ורפטטיבי.

    שוב ושוב מנסים להעביר את אותו המסר בדרכים שונות ודווקא הנסיון לצמצם את ההתייחסות אליו כאל פיון פוליטי, יוצר תחושה הפוכה אצל הצופה. במקום לכעוס עליו, אתה מתרעם על הסרט שהלך לאיבוד ועל היחס לאדם ואמן רב פנים רק כאל פיון שיכל לעזור ובחר שלא.

     

     בחירה זו, הגם שהינה ייחודית ומנסה להשמיע קול חדש ועצמאי ביצירה קולנועית, לא מצליחה ליצור קשר עם הצופה. ההתעקשות להציגו בצורה כה נלעגת ואטומה, מפריעה ביכולת להתחבר עם הדמות והציפיה לגלות בה פנים מורכבות או אנושיות מתבקשת, נכזבת ומותירה את הצופה סקרן ומאוכזב.

     

    שורה תחתונה:

    דסטין הופמן אמר פעם שעדיף להכשל בגדול. הוא מתכוון לכך שלפחות ניסית לעשות משהו ולא בחרת בבחירות "בטוחות" שמובילות לבינוניות.

     

    הסרט הזה אולי מאכזב, אבל הבחירות היצירתיות לפחות אמיצות ומנסות לחדש. היומרה מעניינת הביצוע לא עלה יפה. 

     

    * קייט בלאנשט הנפלאה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/07 23:55:

      אם אתה באמת אוהב אותו, אז עדיף שלא תראה את הסרט כי מאוד תתרגז על היוצרים.

       

      הם כל כך כועסים עליו ומסיבות שכלל לא קשורות לכשרון שלו, לאדם המיוחד שהוא וכו', שפשוט תתעצבן. הסרט מלעיג אותו בצורה די אכזרית. חבל שהם בזבזו כמה רעיונות יצירתיים יפים והפכו שבויים באמוציות שלהם.

        3/12/07 22:10:

       

      קרן, שורה תחתונה: ללכת או לא ללכת?

      לחכות ל- dvd?

      חשוב לציין: אני מהגרופיס' הוותיקים של דילן. לא בא לי להתאכזב יתר על המידה

        3/12/07 08:34:
      תודה, אמיר.
        3/12/07 08:05:

      ביקורת יפה ומעניינת

      תודה

      אמיר

        3/12/07 06:04:
      תודה.
        3/12/07 06:03:
      אחלה ביקורת. תודה!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרן אור1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין