0

המורה למתמטיקה כטראומה לזוגיות

4 תגובות   יום שני, 24/10/11, 01:27
''
 

 

מקצוע המתמטיקה גורם לרבים להתאבן ולחוש, כיצד אוזל הצבע מהפנים, הגרון יבש ללא הסבר ואפילו סחרחורת קלה באה בחשבון.

אין זה קשור לגיל, סטטוס מין או תפוצה. זו תחושה, שחוזרת כל פעם שעולה נושא, בו יש מספר נעלמים ומורכבות חשבונית.

הכל בגלל מורים אטומים לנפש הנוער, שגרמו לאלפים חבלה

מתמטית בלתי הפיכה.

** 

מאז ומתמיד, חיה מערכת החינוך בבועה של עצמה והונשמה באופן עצמוני. המורים שמשו כבייביסיטר של המדינה ואפשרו להורים לייצר תל"ג סביר. היא אפשרה למורים ללהג אינפורמציות משמימות ומיותרות, שגרמו לילדים שמחים ותאבי חיים, לעמוד פעורי-פה כבויים ומבולבלים מול מורה, שרק חפש לעצמו עבודה  שקטה והתמלא כעס על התלמידים, שבגללם הוא לא תופש תנומה קלה בשעות הצהריים.

**

והתלמידים ? רבים חבטו את ראשם בשולחן הנמוך, שואלים את השאלה הניצחית: "מה אני עושה פה, למה מגיע לי העונש הזה, מה אכפת לי, כמה זמן לוקח לרכבת, היוצאת מת-א להגיע לחיפה...." ?

פיתגורס המנוח, עורר סקרנות אצל רבים לגבי תוצאת המשפט, אם אשם או זכאי, היתר - ייחסו לו משהו אחר...

 

רמי בבי"ס אנקורי. מסתכל במבט מזוגג במורה למתמטיקה והפעם שמו עומר. הוא גלגל עיניים בייאוש. לא מבין מה רוצים ממנו, מאיפה הגיע המורה הזה, למה לעזאזל הביא לכיתה את הבעיות שלו ?

איך למורים בכל בי"ס יש בעיות עם רכבות ?
מדוע מעמיסים דווקא על כתפי הנוער, העתיד להתגייס בקרוב, את בעיות הלו"ז של רכבת-ישראל ודורשים ממנו לחשב את זמני ההגעה ? מה, אין עלונים בכל תחנה ?

 

רמי הביט בציפי שישבה לצידו. היא היתה סקסית, מקסימה עם חזה מהמם, חיוך מתוק ומבט הורס. ונזכר בערב ההזוי איתה.  

הכל התחיל, כשליטף את היד שלה בזמן הנהיגה. ידו החליקה בטעות לתוך חולצתה.

כשניסה להסתיר את מבוכתו, אמרה לו ציפי מחוייכת כולה :
" מה קרה לך זה היה ממש נעים " ידו המשיכה לטפס לכיוון צווארה,
ואז ציפי פרצה לתדהמתו בבכי קורע לב וסיפרה לו, שהיא נמשכת בטירוף לעומר, המורה הדוחה למתמטיקה, שיצא לפני שבועות ספורים מבית הסוהר, לאחר ישיבה של עשר שנים על חברות ברשת הריגול הישראלית לטובת סוריה. סיפור שלא חדלו לדוש בו בחדשות.

                                  ***

עד לאותו הרגע הקשר נראה לרמי מבטיח. הוא הרגיש שזורמת ביניהם כימיה נהדרת ואז מבית הסוהר, הופיע המורה למתמטיקה וקלקל את כל תכניותיו.
"לעזאזל, איך הסכימה ההנהלה, לקבל את הבוגד הזה לשורותיה,
איך סיים לשלם את חובו לחברה ?. 
מה ההתיפיפות הפתאומית הזו, חונכנו בתנועה, שעל בגידה אין מחילה!
ואיך אסיים את בחינת הבגרות ?
הרי המקצוע מאוס. וגם המורה ..."  

מהמילים הבאות הבין רמי שהגרוע מכל עוד לפניו:

"אני לא ישנה כבר כמה ימים, אם אני יקרה לך,
קח אותי עכשיו לעומר. הוא מחכה לי". 

וכך מצא רמי את עצמו, מסיע את ציפי לעומר, המורה השנוא במדינה, כדי שיגשים את חלומותיה הארוטיים. חלומות שכה רצה להגשים בעצמו.

כשהגיעו לביתו של עומר ברח' אבי בן יגלי, שמאחורי גן מאיר בת-א, בקשה ציפי, שיקפוץ שניה ויקנה לה סיגריות בקיוסק הסמוך. 

כבר מרחוק הבחין רמי בתכונה מוזרה. חיפושית הפולקסוואגן הכחולה של אביו, התנדנדה  לכל הכיוונים. כשהתקרב, שמע את חריקת הקפיצים והמכונית שטה כבים סוער, 

רמי הציץ פנימה וראה את המורה שלו למתמטיקה גוהר מעל ציפי, במכונית של אביו ודודה רגינה אחותו הפולניה -

אחים סולידיים ושמרנים. שבדמיונותיהם הפרועים לא היו מעלים בדעתם, שהמכונית הקטנה, בה חלקו את השימוש בימים הזוגיים והלא זוגיים, ישמש גם לדברים אחרים....   

''

                               

*** 

השיעור הבא באלגברה נמשך ונמשך, רק רמי ידע על הקשר שבין המורה לתלמידה.

ציפי ועומר התעלמו זה מזה רוב השיעור, על פניה היה מרוח חיוך מטופש, מעצבן ומלא ספוק .

הוא קם ממקומו ויצא מהכיתה. נשבע שלא יחזור לכיתה, וודאי לא יבקש מעומר הסברים לשאלות באלגברה. נמאס היה לו לראות  כיצד עומר פונה לציפי בעייפות תמימה: "ציפי קוראים לך כמדומני, למה את לא משתתפה בשיעור" ?

אף לא אחד, חוץ מרמי, העלה בדעתו למה התכוונה ציפי כשענתה :

"אני ? - אל תדאג לי, יש לי מורה פרטי ".

 

  

סיפור זה אמיתי, או שלא...                                                

דרג את התוכן: