ובלכתה
היא השאירה בה את שמה
שמתדפק על דלתות לבה
ובלכתה
היא השאירה בה זיכרונות
שמהדהדים בין זריחה לשקיעה
ובלכתה
היא השאירה בה געגוע
אל שייכות, אותה אחת שהיא לקחה
בלכתה
ובלכתה היא השאירה בה
אותה
אל מול עצמה
לבדה
תוהה
איך מכאן ממשיכים
בלעדיה...
פרידות...וכמה שהן כואבות
אך לעיתים מחויבות במציאות חיינו
ונכון, לא תמיד אנחנו יודעים למה ואיך קורים הדברים
אך עם קצת אמונה והרבה סובלנות
יום אחד אנחנו נדע...
בוקר נפלא לכולנו
בוקר של קבלת הדברים כמו שהם
למרות שלא תמיד אנחנו מבינים אותם |