פוסטים פופולאריים
-
שבועות – כיצד הציל שמשון את עם ישראל
19/5/17 | 105738 צפיות
-
מי ניצח בוש או בן לאדן
23/8/10 | 1568 צפיות
-
ליברמן - מסע סוד הקסם המסתורי
3/10/10 | 1152 צפיות
-
על העיוורון
7/3/15 | 1181 צפיות
-
רכבת העמק פרק ה
27/8/18 | 570 צפיות
-
יש לי סימפטיה
1/5/14 | 806 צפיות
קדאפי, שליט, קוקה-קולה ועבודת אלילים
לעין האנושית יש יכולת הסתגלות גבוהה, אם לפני מספר שנים רק סדיסטים מועדים היו יכולים להסתכל להנאתם בגוויה מרוטשת, היום חלק ניכר של צרכני החדשות גמעו בשקיקה את תמונת גופתו החבולה של הרודן קדאפי. נכון שלא מדובר בחסיד אומות עולם ובכל זאת האם ההנאה מתמונת גוייה חבולה איננה מרמזת משהו מאוד לא טוב על התרבות שלנו?
ואולי המפתח לכך שתמונות הזוועה התקבלו בטבעיות כל גדולה נובעות מכך שבעבורנו (כמו רוב צרכני החדשות בעולם) קדאפי הפסיק להיות אדם, אפילו לא אדם רשע, אפילו לא רודן. במקום הוא הפך סמל, סמל לרוע סמל לרודנות ומכאן שרציחתו של קדאפי היא ניתוצו של אותו רוע שקאדפי סימל.
ניתוץ סמלים, שולח אותי מידית לסיפור שריפת פסלי האלילים על ידי אברהם אבינו. השריפה הרי לא בוצעה משום שאברהם סלד מהאסתטיקה של הפסלים אלא מפני שאותו פסל הפך לסמל – לאליל בעבור מאמיניו. זהו כמובן גם המקור לאיסור על עשיית פסל, כלומר האיסור להפוך פיסת עץ לסמל – לאל.
אם אפשר להעניק לפסל סמליות ואחר כך לסגוד לו, כנראה שניתן לעשות זאת גם לעצמים אחרים. כך לדוגמה קוקה-קולה הפסיק להיות משקה (כלומר נוזל מרווה עם טעם וריח), אלא סט של ערכים – אמריקניזציה, הגשמה עצמית, חופש וכו'. כלומר שתיית קוקה-קולה אינה שתייה אלא חלק מתהליך פולחני של התחברות לערכי "הקולה". באותו אופן סיגריות מרלבורו נהיו סמל לגבריות – ועישונם הפך לחלק מתהליך פולחני (כאן לפחות יש צדק היסטורי כי העישון מיסודו היה תהליך פולחני).
אך מה לגבי בני אדם? ברור מאליו שהאיסור לסגוד לאליל נכונה גם האליל הוא בן אדם, שכן בסיפור שריפת האלילים מתעמת אבהרם מול המלך נמרוד - המעיד על היותו הוא עצמו אל (תופעה שכיחה בתרבויות קדומות). על כך עונה לו אברהם: אם תגרום לשמש לזרוח במערב ולשקוע במזרח אז אשתחווה לך.
אדם יכול להפוך לסמל בעבור תכונת אופי בולטת כפי שאיינשטיין הפך לסמל לחכמה מבלי שיהפוך לאליל. האלילות מתחילה כאשר מתקיים תהליך פולחני כלפי האליל. במשך חמש שנים שחרורו של גלעד הפך עבור רבים כאבן בוחן לסולידריות הישראלית, כסמל לערבות ההדדית (ולעקרון קדושת החיים). אפשר לומר שהשחרור התאפשר, בגלל המשמעות הסמלית שכה רבים בחברה יחסו לו. אלא שבעבור רבים הסמל הפך להיות גלעד עצמו. כך קורה שכל פעולה טריוואלית של גלעד נגמעת על ידי צרכני החדשות כמעיין פולחן, כאילו הצעד של גלעד אל עבר המרפסת הוא המקיים את הערבות ההדדית הישראלית. |
בניחותא
בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.
פרופיל
תגובות אחרונות
-
גילהסטחי
בתגובה על מה לאכול בחג השבועות
-
דוד פלד, David Peled
בתגובה על אלטלנה - הקרב על הזיכרון
-
א ח א ב
בתגובה על אלטלנה - יום הדין
-
א ח א ב
בתגובה על מפלצת ושמה היסטוריה - אלטלנה פרק א
-
גילהסטחי
בתגובה על ספוליטיקה
-
גילהסטחי
בתגובה על אשה יפת תואר
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גלעד לא ידע שהוא סמל.
גם טרומפלדור נפח את נשמתו בלי לדעת שיהפוך לסמל.
להבדיל - קדאפי חש ברגעיו האחרונים את מה שגרם להרבה אנשים לחוש.
אם אתה מארגן חרם נגד קוקה קולה (כמשקה ממכר ומזיק) - אני מצטרפת.
הבעיה היא לא אם אלו שמסוגלים לראות אכזריות, הבעיה היא אם אלו שמתמכרים לה.
"טעם החיים" זה מיתוג מעולה לאליל - מכיוון שניתן לשים בפנים איזה ערך שרוצים. קוקה קולה יכולה להיות חופש ובאותה נשימה עושר וכו'.
כן
ברוטוס: אני מסכים שהצילומים הללו מזוויעים ושאין צורך להקרינותם, לא משנה של מי הם
נטוס: באשר לגלעד שליט, התקשורת מחליאה. עתון "הארץ" פירסם צילום שלו מהים למרות שצלם הפפראצ'י התבקש על ידי המשפחה שלא לצלם ולא לפרסם. מחר בעתון אחר יתארו את הנאד הראשון שגלעד פלט אחרי החמין של שבת ורחמנא ליצלן ידווחו על הסקס הראשון שלו. אין לתקשורת גבולות וחבל שכך. תנו לו שקט, תשכחו ממנו קצת,לטובתו
..
אני מסכימה שסף הסיבולת שלנו גדל עם אירועי הזוועה שחווינו גם בישראל , החל מצילומי פיגועים שלא היו זהירים וראינו פה ושם אברים מתגוללים על הכביש ודרך צילומי תאונות דרכים. עדיין אני לא מסוגלת וכך רוב האנשים שאני מכירה לסבול להתבונן באדם תלוי או לא עלינו לצפות בתהליך של לינץ'. אני לא התבוננתי בצילומי הלינץ' של קאדפי, ולשמחתי הזהירו שהתמונות קשות לצפייה. ובכלל לא משנה לי שקדפי היה עריץ כמו גם היטלר, לא הייתי מסוגלת לראות מעשה התאכזרות פיזי כלפי אף אדם וגם לא כלפי אף חיה. אני חושבת עצבן, שיש אנשים המסוגלים לנתק את רגשותיהם מתמונות וצילומים. אישית אני לא מסוגלת ואני שמחה שלא התחשלתי. ואני מקווה שזה גם לא יקרה. ההסבר לכך פסיכולוגי לחלוטין, אם כי בקרב עמים שרגילים לאכזריות מצד הנהגה, תהיה מסוגלות לחזות גם בהתאכזרות כלפי המנהיג.