כותרות TheMarker >
    ';
    0

    איך חזרתי בתשובה ? ? ?

    37 תגובות   יום שני, 24/10/11, 11:19
                                                     
     *************  לקריאה  נוחה  יותר  כנסו -
    ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
    ***************************************************************
    ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
                                                                         ''
     
                                                                  ''   
      שלום  לכם  קוראים  וקוראות  יקרים/ות  שמי מיכל והייתי רוצה לשתף אתכם בסיפורי האישי ,בו שיניתי כיוון ב-180*   מעלות.    גדלתי במרכז הארץ ילדה טובה כישרונית, מצליחה בביה"ס- ממש מפונקת סידרתית עברתי את כל המסלול-רצף השיגרתי של החיים: בתי-ספר, צבא, עבודה, אוניברסיטה-   אז איך זה שפתאום באמצע החיים אעשה תפנית של 180 מעלות  ואחזור בתשובה?  טוב, אם  תמשיכו  לקרוא - תדעו,    גדלתי  בכל הפינוקים שיש לעולם הגשמי להציע:  בגדים יפים, אוכל טוב, סרטים,חוגי  מוסיקה, ציור, יציאות ובילויים החל מהתיכון עם חברותיי היקרות, כנהוג במדינתינו ה"קדושה"בכיתה י' כבר הסתפרתי "פנקיסטי"הייתי היחידה והראשונה בביה"ס שעשתה את זה והיוויתי סנסציה די מרהיבה ,  הייתי מבלה עם חברותיי במועדון הליקוויד, שירוקו, סינרמה, קולוסיאום  שהיו "חיים"  בשנות ה-80  אהבתי מוזיקה לועזית מודרנית דאז, u2   depesh mode   simple  minds   ועוד רבים וטובים   זה מה שהעסיק אותנו כמתבגרות- תיכוניסטיות   בשנות ה80  מיותר לספר שלא היה לי שום ידע ביהדות,,, מלבד העובדה שאימי נהגה להדליק נרות שבת בערב שבת,ואבי נוהג ללכת לבית-הכנסת כל שבת   שירתתי בצבא, אח"כ עבדתי בחב' כו'א שנתיים, החלום שלי היה להיות מעצבת-אופנה אך לא התקבלתי ל"שנקר"  אז נאלצתי ללכת לאוניברסיטת בר-אילן ללימודי תואר ראשון
     
    לאחר כמה שבועות באוניב' שמחתי מאוד שהגעתי לשם, מכיוון  שלמדתי בין השאר, קורסים ביהדות- ספר "הכוזרי", ספר קוהלת, וגם מבוא לקבלה,
    הרגשתי שאני מתחברת ללימודים כמו תקע לשקע, הרגשתי שאני ממלאה את מה שהיה חסר לי כל השנים הללו-את הריקנות שהרגשתי בפנים ,שמשהו היה חסר לי אך לא ידעתי מהו ובעצם הריקנות הזאת -זו הנשמה שבוכה מבפנים כי אנו לא נותנים לה בכלל אוכל, אנו מרעיבים אותה והיא כלואה בפנים ומחכה ומחכה  שנזרוק לה כמה פירורים של מזון רוחני לו היא כ"כ נזקקת,,,,הנשמה כלואה בגוף ורק עכשיו בגיל 25  התחלתי לטפטף לה טיפות של תשומת-לב ומה שקרה זה שהייתי יושבת בביתי ובוכה כשהייתי קוראת ספר שמצאתי בסיפריה ביהדות
    התחלתי לרדוף אחרי ספרים בסיפריה המרכזית באוניב' נברתי שם בין הספרים ומצאתי ספרי חסידות ישנים שהעלו דמעות של התרגשות בעיניי- כמו ספרים של ר' נחמן מברסלב ושל האדמו"ר הזקן =האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד,{שכתב את ספר התניא]-  ופשוט הייתי באה הביתה מתיישבת לקרוא מתנתקת מכל הטלפונים מהטלויזיה-מהכבלים "שכבלו" אותנו אז,בשנות ה90  הייתי קוראת והיו זולגות לי דמעות של אושר על לחיי,,,,,
     
                                                      '' 
     
    כמובן ב"השגחה פרטית" שמתי את ידיי על הספרים הנכונים לי שהייתי צריכה לקרוא אותם ,כל מה שקשור אליי ולשורש נישמתי
     
    וכך במשך שנתיים רק למדתי ולמדתי בזמני הפנוי, לבד{ דרך אגב באותה תקופה שלמדתי באוניב' גרתי בבית לבד שבו גרו סבי וסבתי ע"ה}
    יום אחד בדרכי לאוניב' הכרתי מישהי שגם לומדת שם וגרה כמה רחובות קרוב אליי, התחברנו,יצאנו גם לבלות ביחד וגילינו ששתינו גם מתעניינות באותו דבר-ביהדות ואכן הינו קוראות ספרים ומעבירות "רשמים" זו לזו על מה שלמדנו בד בבד היינו יוצאות לבלות במועדוני ת"א ונוכחנו לדעת שהשיעמום והריקנות שיש למועדונים בת"א להציע כבר לא מושכים אותנו, וחזרנו הביתה בריצה לקריאת עוד ספרים,,,,
     
    לאחר שנה בערך היו כמה ימים שהרגשתי צער על כל מיני מקרים שפגעתי בחברות שלי ואז התקשרתי להתנצל בפניהן- עד שחברה אחת שאלה אותי: מה קרה מיכל,חזרת בתשובה? עניתי לה שלא  כי באותה תקופה עוד לא חזרתי בתשובה בפועל  בינתיים רק למדתי דברי חוכמה בשכל והטמעתי את הדברים בפנים
    לאחר כשנתיים מביאה לי חברתי קלטות לשמיעה של הר' יגן זצ"ל  הדברים שלו כנראה עשו עליי רושם כי אחרי שהחזרתי לחברתי את הקלטות ,שאלה אותי"נו,,,,
    מה את אומרת?" עניתי לה "הגיע הזמן לעשות" ומאותו יום שינינו את לבושינו- הטייטס הצמודים הוחלפו לחצאיות ומתחתיהן גרביונים וחולצות -כבר לא עם פתח איוורור גדול- אלא  סגור,  הלכנו לרבנית בעיר מגורינו לשאול כל דבר איך נוטלים ידיים? איך מברכים על אוכל ומתי?וכו'  מה מתפללים בסידור? הרי לא ידענו כלום,,,קניתי גיגית מפלסטיק כדי ליטול ידיים מיד בקומי מהשינה, לקחתי כלי אוכל להטביל במקווה, נסעתי לבני-ברק כדי לקנות מזון ומצרכים
     
    כשאבא שלי בא לבקר אותי ביום א' עם גרביונים אטומים ושמלה ,הוא נבהל ואמר לי "תשמעי לא צריך להגזים" יש בביתכנסת הרבה בחורים נחמדים עם כיפה סרוגה עניתי לו:מה פתאום? לבעלי יהיו פאות עד לריצפה"
    הר' קוק זצ"ל כותב בסיפרו "אורות התשובה" שהתשובה קורית לאדם "כברק המבריק"-ממש לפתע פתאום בלי התרעה מוקדמת כאילו שמסירים איזה מסך שמבדיל בין האדם לבין הקב"ה ואז האדם מבין דברים שלא קלט קודם- אכן זה מה שקרה אצלי,                                                                               המשך בעמ'  -2   -"חלומות  ומה  שביניהם".                                                                                                                                                                                                                  
                                                                                            http://www.2all.co.il/web/Sites/hamaor/PAGE2.asp                                                            
                                               
     
                                       
    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/10/11 13:12:
      קראתי בזמנו את הסיפור כולו והתרגשתי יחד אתך
        29/10/11 16:32:
      סיפור מדהים, איש באמונתו יחיה, העיקר שטוב לך זה הכי חשוב אילנה
        28/10/11 00:09:

      היי מיכל חיוך

       

      תמשיכי לפוצץ אותנו בכתיבתך הנפלאה,

       

      בוקע ממך אור האהבת ישראל ,

       

      ככתוב :" חכמת אישה תבנה ביתה "וכו'

       

      כל ישראל זקוק לבית בימים טרופים אילו.

       

      "ובית תפילתך יקרא בית תפילה לכל הימים"

       

      במהרה בימינו  ממש

       

      בתודה מפיראט חיוך

        27/10/11 14:03:
      ידע מרווה לנשמה...
        26/10/11 21:57:
      מיכל היקרה.יישר כוח לדרך בה בחרת. אכן זוהי הדרך הנכונה והאמיתית-האמונה מביאה הרבה שמחה. כל הכבוד! עלי והצליחי בסולם ההצלחות והברכות.אמן ואמן.
        26/10/11 18:28:
      * יקירה, אשרייך על דרכך עד כה. ושאי ברה והצלחה בהמשך הדרך. מי ייתן ותמשיך להיות מרתקת ומוארת. ברכה ואהבה שלומית
        26/10/11 09:27:
      מכיוון שאני לא ידעתי קראתי...
      סיפורך מעניין ואכן סיבוב של 180 מעלות טובות
      ואם לא יותר מכן -מיכל אם את מאושרת בדרך שבחרת
      טוב אין ספק שזה היעוד שלך
      מאחל לך אושר ועושר בעולם הרוחני
      והעיקר אל תתנתקי גם מעולם החילוני
      בהחזקת שני העולמות יחדיו תוך שמירת עקרונותיך
      מצאת עולם ומלאו היא ברוכה מיכל

      אגב מצאת בעל פאות עד המדרכה/ריצפה ?

      חגית יאסו במיוחד בשבילך מזמרת
      ברכת אלוהים

      לשמיעה לחצו על הכיתוב הכחול

       
      ''

      ברכת אלוהים

        25/10/11 22:22:
      לא קל הצעד שעשית אבל אין ספק שטוב לך ולנפשך המשיכי חברה יקרה בכך ותמשיכי להפיץ את הרוחניות שבך שהיתה קיימת מזמן ועתה מתפרצת היא החוצה נשיקות
        25/10/11 15:41:
      אשרייך כל אחד יש לו אלוהים בלבבו
        25/10/11 12:44:

      מיכל היקרה,

       

      קראתי בשקיקה את סיפור החזרה בתשובה.

      עשית לי את היום מפני שבתי הבכורה עברה תהליך דומה:

      הייתה תלמידה מצטיינת בעממי.מצטיינת בתיכון,מצטיינת בקורס קצינות בצ.ה.ל,סיימה את שרותה הצבאי כמפקדת  בסיס קטן וסודי בחיל הקשר.

       

      בוגרת אוניברסיטת ת"א ב 2 תוארים בהצטיינות-עם מילגה מלאה.

       

      למדה רפואה,והחליטה להתמחות באוניברסיטת בומביי שבהודו ברפואה

      הומואפטית.

      חודש לפני סיום לימודיה שלחתי לה כרטיס טיסה ארצה כדי לבלות במחיצת

      אחיה הצעיר שהתכונן לנסוע ללמוד במישיגן-ארה"ב,ושתוכל להיפרד ממנו.

      נותרו לה רק 3 שבועות לפני קבלת תואר S,ר בהומואפטייה.

      היא סרבה לחזור להודו,וטענה שיש ביהדות הרבה יותר מאשר יש בבודהיזם.

       

      מאז התחיל תהליך חזרה בתשובה תוך כדי שהייה בת 6 חודשים באולפנה בצפת,

      לימודים תורניים,ועוד.התהליך החל בגיל 28-9. נישאה לחוזר בתשובה

      ועשו להם חתןנה נהדרת באולם חרדי בירושלים הבנוייה בנוכחות רב הישיבה

      "חוט של חסד"-ישיבה ברסלאבית בראשות הרב שלום ארוש-תלמידו של הרב

      ברלנד.

      הם נשואים באהבה ובאושר עם 2 בנות מקסימות אחת בת 3,5-ושמה פייגה,

      והקטנה בת 9 חדשים ושמה שרה יען כי נולדה בפרשת "בחיי שרה,

      והם מתגוררים בבית שקניתי להם בשכונת בית ישראל בירושליים.

      אני שולח לך כ ו  כ ב שימשיך להאיר את דרכך שתהייה סוגה בשושנים

        25/10/11 10:06:
      היי מיכל יקרה, קראתי. אין ספק ששורש נשמתך מצא את הנישה שלה הכי הזדקק בעת ההיא וכל כולך התחברת, איך אמרת, כמו שקע לתקע. וזה נהדר בשבילך, ואני שמחה שכל כך טוב לך עם כך. הריק הזה שאת מתארת למיטב הבנתי נודע לך רק לאחר שהתחלת להתחבר לספרים, בעת שכן בילית ונהנית מכל רגע לא הרגשת אותו. אני מכירה את הריק בדרך אחרת וגיליתי אותו מן החיים עצמם. אני מסורתית מאמינה בקדוש ברוך הוא אך לא ממש מצליחה להתחבר לכל הטקסים וגם לתפילות כפי שהן, אם כי קראתי אינספור פעמים פרקי תהילים ואני אפילו גאה ע"כ שאני יודעת 7 מהם בעל פה בד"כ.. אולי אמצא זמן ואכתוב לך בפרטי, בלי נדר. בשורות טובות, אילנה.
        25/10/11 08:05:
      אכן זו דרך חיים ברוכה תהיי כי מצאת את דרכך אושרך וניכרת בפוסט אנרגיה חיובית אמתית אשרייך אשה
        25/10/11 05:41:
      העיקר שאת שלמה עם דרכך ועושה את הטוב ואת המעשה הטוב.
        25/10/11 03:34:
      מיכלי יקרה ,קראתי כתיבתך באיזשהו שלב חדלתי ............אין קשר בין אמונה וקיום המצוות .לעיתים אנשים נטולי כיפה וכיסוי ראש עושים מצוות שבין אדם לחברו הרבה יותר מאשר אלו המודעים לעניין .מכירה את דרכך הייתי שם .נולדתי כך גידלתי ילדיי (לא חבדניקית אך לא פעם הייתי מתקשרת לארהב להתיעץ עם הרביויש הרבה סיפורים אולי פעם אעלה על הכתב )היום אני במקום שונה ועדיין נוטלת ידיים במיוחד כשמספרת באותו יום פרשת שבוע וכו .בגדול אלוהים אוהב אותנו או לא זאת תחושה סוביקטיבית .אין ספק במציאותו .אך יש גם חילוניים טובים החיים באמת של עצמם וטוב להם .עוד נוסיף וודאי ונתפלמס ...........
        25/10/11 00:37:
      השלמות הפנימית זה מה שחשוב
        24/10/11 23:58:
      זה לעולם לא היה מובן באופן השיכלי...
        24/10/11 23:34:

      מיכל יקרה,
      קראתי 4 פרקים (אמשיך מחר)
      תודה על הפתיחות והשיתוף, מאוד מעניין היה לי לקרוא את תיאורייך ובעיקר על החלומות שכיוונו אותך.
      את הגעת לשלמות הפנימית שלך מתוך רצון הנשמה, וזה מה שחשוב.

        24/10/11 22:35:
      מיכל תודה על השיתוף - ערב נעים
        24/10/11 19:31:
      ***************
        24/10/11 19:31:
      ***************
        24/10/11 19:10:

      מיכל יקרה,

      בהצלחה!

      העיקר שאת שלימה עם עצמך ושמחה.

        24/10/11 18:28:
      העיקר שאת שלמה עם עצמך זה הכי חשוב
        24/10/11 17:25:

      בהצלחה מתוקה,

      מסלול די רגיל

      לחוזרים בתשובה.

      שמחה שטוב לך

        24/10/11 15:39:
      היי מיכלי עברת תהפוכות וכנראה שזו הדרך שלך ..אולי זה סופי ואולי לא... בכול מקרה ישר כוח ושבוע טוב
        24/10/11 15:37:
      בחירה
        24/10/11 15:13:
      תודה מיכלי על השיתוף...ריגשת אותי מתוקה ...מאחלת לך כל טוב...סאלינה
        24/10/11 15:12:

      הבחירה שלך היא וחשוב שאת שלמה איתה
      כל השאר הבל הבלים

        24/10/11 13:13:

      צטט: zelko 2011-10-24 13:07:52

      צטט: שוש חזן גרינברג 2011-10-24 12:47:30

      אני שמחה שמצאת את דרכך ואת מאושרת. תודה.

      בענייני אמונה כל אחד חייב למצא את דרכו. אני הלכתי בכיוון הפוך וחשה מאוד טוב. אני קבלתי חינוך דתי, למדתי באוניברסיטת בר אילן 7 שנים ולא הרגשתי אותם דברים עליהם את מדברת, לא חשה שחיי גשמיים ושמחה בשבילך שטוב לך בעולמך הנוכחי.

       

       

        24/10/11 13:07:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2011-10-24 12:47:30

      אני שמחה שמצאת את דרכך ואת מאושרת. תודה.

      בענייני אמונה כל אחד חייב למצא את דרכו. אני הלכתי בכיוון הפוך וחשה מאוד טוב. אני קבלתי חינוך דתי, למדתי באוניברסיטת בר אילן 7 שנים ולא הרגשתי אותם דברים עליהם את מדברת, לא חשה שחיי גשמיים ושמחה בשבילך שטוב לך בעולמך הנוכחי.

       

        24/10/11 12:50:
      אשריך...
        24/10/11 12:47:
      אני שמחה שמצאת את דרכך ואת מאושרת. תודה.
        24/10/11 12:45:
      שבוע טוב ומבורך מיכל היקרה,
        24/10/11 12:31:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב 

        24/10/11 12:01:
      אסתר רבקה יקרה, החיבור של הקב'ה עימנו הוא תמידי ויש בנו חלק ממנו ית'. כך שלא משנה 'התחפושת' החיצונית, אלא הוא - אף פעם לא עוזב אותנו. אולי אנו רק התרחקנו................אך גם זה רק ל'רגע' קט.
        24/10/11 11:55:
      הייתי שם בתשובה לצערי היה מצב שהחזיר אותי בשאלה אך היסודות,היהדות ,האמונה חקוקים בי היטב.שמחה שאת שם ושלמה
        24/10/11 11:43:
      אני בדרך..
        24/10/11 11:26:
      האמת שלעיתים יש חזרה הבאה עמוק מתוך נשמה טהורה. היתר זה תמך וסמך, לעשיה ולדרך.