בפעם הראשונה שפגשתי את מושג הגירושין היה הדבר בגיל שבע עשרה לערך, כשזוג הורים של ידיד התגרשו.אז בשנות השבעים זה לא היה מובן מאליו.השמרנות היתה גדולה.הסודיות.הבושה.עד כדי כך ששאלתי את אמי אם היא תרשה לי להיות ידידה של ידיד זה אם הוריו התגרשו...

תבינו כמה זה לא היה מקובל אז.האמת אפילו לא הבנתי מה עובר על ידידי חוץ מלעמוד לצידו ולצד אמו כשהתבקשתי..לא הבנתי את העצב שבדבר ומה באמת עובר ידידי.

לאמי היה ברור שמה שלא יקרה בבית אצלנו אין גרושין בכלל הבאים בחשבון.כך גדלתי.נישואין זה לנצח ולכן גם שרדו נישואי למרות הקשיים שנים רבות.לא היתה מודעות לנושא.