על הפרעות קשב ותזונה - או - זאת לא מחלה, זה אוסף של סימפטומים - או - סיינטולוגיה וגזים - פוסט מתגלגל (עדכון 3)
על הפרעות קשב ותזונה - או - זאת לא מחלה, זה אוסף של סימפטומים - או - סיינטולוגיה וגזים - פוסט מתגלגל (עדכון 3)א.ב. של אהבה
פוסט מתגלגל - עדכון נוכחי - מס' 3
שוב ושוב אני קורא ב-YNET על ריטלין, וריטלין וריטלין. ריטלין לילדים בני 4, ריטלין והעלאת מינון, ובקרוב הכתבה: "כמה ריטלין לתת לכלב שמכשכש יותר מדיי בזנב?".
הנה תגובה שכתבתי לאחת הכתבות. אנא קראו והפנימו.
אחריות זה לא רק כשקונים טלויזיה - זה מה האופן שבו אנו אמורים לנהוג - בעיקר עם הילדים שלנו. קריאה נעימה א.ב. של אהבה
זאת לא מחלה, זה אוסף של סיפמטומים - ע"פ ראש המכון לחקר ADHD
עדכון 1 - 29/10/2011. מכיון שהרבה אנשים רוצים לראות ולשמוע, הנה עדכון לפוסט: להלן ציטוט מהמחקר שציינתי למעלה:
In the challenge phase, after challenges with either high-IgG or low-IgG foods, relapse of ADHD symptoms occurred in 19 of 30 (63%) children, independent of the IgG blood levels
או בעברית קלה: לאחר אתגור (הילד עם המזונות שאותרו אצלו כגורמים לרגישות - א.ב.) היתה חזרה של סימפטומי ADHD ב-19 מתוך 30 הילדים, ללא קשר לרמות ה-IGG בדם.
הנה הקישור למחקר המלא, בקובץ PDF
קישור לוידאו של דוקטור מארק היימן - ההרצאה המלאה:
 אני מזמין כל מי שחושב שהוא יודע מה רגישות למזון גורמת לצפות בוידאו הבא. אזהרה - זה לא קל לצפייה, ומראה את הסקאלה הקשה של רגישות למזון! למי שרוצה "הוכחות" הוא יכול לדלג לדקה 2:35 ולראות מה רגישות לעגבניה, סוכר ותות יכולה לגרום!!!!!
אם אתם חושבים שזה רק מזון - הנה מה שרגישות לכלור יכולה לגרום:
אהובים - תאמינו לי, אני יכול להאריך את הבלוג הזה לעוד עשרות עמודים - לעשות פי קישורים למחקרים, לסרטי וידאו, לספרים - אבל מי שלא רוצה להאמין לא יאמין, ומי שלא רוצה לשנות לא ישנה. התשובה היא לא בלאתגר את האנשים באמת המרה - התשובה היא לאמר לכולם שזה בסדר כי כולנו לא ידענו. פעם עישנו וחשבו שזה בריא, ובעוד דור יסתכלו עלינו ויגידו שאנחנו הרגנו את עצמנו עם מזון לא בריא ורעלנים שהרסו לנו את המוח וחשבנו שזה נורמאלי. אני אוהב משמע אני מבין
א.ב. של אהבה
עדכון שני - 29/10/2011 האם פלואור שמוסיפים לנו למים עלול לגרום לדיכאון - או -
כיצד איי-קיו של ילדה עולה מ-57 ל-125 תוך שנה וחצי!
האם רגישות לעובש יכולה לגרום לעצבים/היפראקטיויות?
עדויות של הורים:
אני מודע לחלוטין שזה נראה תלוש מהמציאות, אחרי הכל - איך לעזאזל עובש או פלואור יכול לגרום לזה בלאגן בגוף כל כך משוכלל כמו הגוף האנושי... והאם יש דרך להקל על ההתמודדות של הגוף עם כל הקללות הללו שהוא נחשף להם? אני מתכונן לכך שהפוסט הבא יענה על השאלות הללו.
עדכון 3 - 30/10/2011 אה, סינטולוגיה. אתר הבית של הרופאה שאת הוידאו שלה למעלה אתם יכולים לראות מסומן על ידי WOT כאתר של סיינטולוגיה. מדוע? כי סיינטולוגים קישרו מהאתרים שלהם לאתר שלה כהוכחה שהם צודקים ושרופאים ופסיכולוגים הם פסיכים.
אני וסיינטולוגיה? אני שכל חיי בזתי לסיינטולוגיה ובכל פעם שראיתי את "הגמד" AKA טום קרוז חייכתי לי בצחוק, אני שכששמעתי שויל סמית', שחקן ואיש עם אמונה עמוקה שכל אחד מאיתנו יכול וחייב להיות מי שהוא באמת - פתח גן ילדים שהמנהלים שלו היו אנשים שהאמינו בסיינטולוגיה חשבתי שהוא השתגע. אני שכשהייתי בטיול בארצות הברית לפני שלוש שנים ועברתי ליד מרכז הסיינטולוגיה בהוליווד חשבתי לעצמי שהדת הזאת משתלטת על החלשים שמגיעים לעולם הבידור - לבסוף אני מגלה שאני מקשר אנשים לאתר שסיינטולוגים חושבים שהוא אתר טוב? זה מטורף לחלוטין.
IS IT?
אתמול אחר הצהרים שברתי את דייטת מוצרי הג'אנק שלי בגלל שרפאל ביקש קצת צ'יפס. פתחתי שקית, נתתי לו ולקחתי לעצמי לאחר חודש ימים שאוכל זבל לא נכנס לי לקיבה. כשנתתי לו את הציפס הייתי באמצע כתיבת אי-מייל תשובה למישהי שהתכתבנו לפני שנים והיא שלחה לי הודעה אתמול ושאלה איך אני מרגיש אז הנה ציטוט מהאי-מייל:
תגובה: תגובה: תגובה: הדים מפעם מזמן, לפני שנים
היי .... שמישהו יאמר לי שיש לי זיכרון נפלא זה מאורע שאני צריך לחגוג אותו בהרמת כוסית (ומכיון שאני לא יוצא עם אף אחת, אין פה שום לשון כפולה LOL). במקרה שלי אני החלטתי לחגוג את ההודעה בהצטרפות לבן שלי, לפתוח חבילה של ציפס ולאכול צלחת קטנה, מה שאומר שאני שברתי את הדייטה של מוצרי הגאנק שהתחלתי בה לפני חודש :)
אז שאלת איך אני מרגיש? ממש נפלא - מן הסתם לא אחרי שאוכל את מה שאני אוכל כרגע אבל נראה :) הורדתי 3 קילו בחודש האחרון (היה 4 אבל מה לעשות וכנראה העלאתי קילו מרוב אושר של לאבד 4 קילו). אחרי שנים של מח לא צלול ודירה בבלאגן אטומי - או יותר נכון לאמר חיים בבלאגן אטומי - אני מרגיש סוף סוף שאני מצאתי את הפתרון לשגעון הזה שרוב האנשים סביבי אוחזים בו וגם אני אחזתי בו המון שנים - ע"י שינוי בהרגלי הצריכה, הצריחה וההצרחה. בהצרחות אני מתכוון לייחום האין סופי שהוביל אותי לאין סוף מערכות יחסים קצרות וארוכות, מטורפות ומטריפות, והתחושה שאני לא זקוק יותר לכל זה היא מוזרה, מאוד לא מובנת מאליו.
אלוהים, זה ממש מסמם הציפס הזה :)
יש משהו מאוד מושך כנראה בלהיות רוטט נפשית - אחרי הכל אם מה שאני מרגיש כרגע היה מה שעבר עליי במשך מי-יודע-כמה-שנים אז אני מבין מדוע משכתי כל כך המון נשים - אבל מצד שני הרטיטות הנעימה הזאת שהיתה גם רטיטות פיזית שגרמה לנשים לא לתת לי לצאת מהמיטה לא בדיוק הביאה לי רגע דל אלא בעיקר סקנדל ופסטיבל (והו, והא, ואל תשאל אין לי רגע דל).
שעה לאחר האי-מייל ירדתי לעשות קניות עם רפאל, אבל הרגשתי עייף, וכואב, ותשוש. עברו עוד שעתים ואחרי שהכנתי ואכלתי ארוחת ערב עם הילדים נשכבתי לי על הספה ללא טיפת אנרגיה, מתלונן על עייפות וכאבי גב ואלוהים יודע מה. בתשע בלילה עליתי למיטה והילדים המקסימים שלי טיפלו בעצמם ובאח שלהם - עד שנרדמו. קמתי בשלוש בבוקר (לפני שעה בערך) עם בטן נפוחה וגז ואלוהים יודע מה - והחלטתי לכתוב פה בכדי לתעד את הכל.
אחרי שנים של נפיחויות אין סופיות שהרגו כל מי שגר איתי התחלתי בדייטה שלי ופתאום לא היתה לי שום בעיה בבטן - עד היום. אולי זאת מקריות - אבל מה שבטוח זה שהאופן שבו אני הרגשתי היום הזכיר לי ימים אחרים, לא כל כך רחוקים, ימים שכשהייתי בהם הייתי בטוח שאני נורמאלי ושכולם לא מבינים אותי - וכהיו לי כאבי בטן או כאבי גב וברכיים שהתישו אותי ללא רחם.
נחזור לסיינטולוגיה. זה עולם מצחיק כשאני מוצא את עצמי בצד אחד של המתרס עם אנשים שמאמינים בחייזרים, אבל מצד שני תמיד אהבתי הומור טוב.אז למי ששואל - לא, אני לא מאמין בכל מכונת הכסף הזאת שקוראים לה סיינטולוגיה, אבל מצד האם הזלזול שרופאים רבים מתייחסים להורים בגלל שאמרו להם שלא יכול להיות שרגישות למזון יכולה לגרום לכל כך הרבה בעיות היא מדעית? האם לא יכול להיות שהגוף שלנו פשוט נאבק ללא הפסקה באורח החיים ובכימיקלים שאנחנו מעמיסים עליו ובגלל זה אנחנו צופים בעלייה במה שבעבר היה נחשב נדיר כמו אוטיזם ואפילו סרטן? על סרטן - לאין סוף מהחברים שלי יש חברים שמתו או חלו בסרטן. הנה רשימה קצרה: לנה (חברה טובה) - אבא שלה מת בגיל 65 מסרטן אלים, לחברה הכי טובה שלה גילו סרטן בגיל 32, לחברה אחרת אחותה נפטרה מסרטן בגיל 34, חברה אחרת נפטרה בגיל 35. אחותי - אחותה של חברת הילדות שלה נפטרה בגיל 50 מסרטן, ושמעתי על זה השבוע. האקסית - לחברה טובה שלה גילו סרטן והיא עוברת בדיקות לראות שהוא לא יחזור. איב (חבר) לאישתו גילו סרטן לפני כמה שנים והיא עברה כריתת שחלות וכריתת שדים. (הרשימה עוד ארוכה, עוצר פה ואני בטוח שאתם יכולים להוסיף לבד)
להזכירכם - פעם לא היינו אומרים "סרטן" - היינו קוראים לזה "המחלה". זה היה נדיר כשאדם צעיר חלה וזה היה מכאיב ובלתי נתפס, אבל מאז עברו המון שנים וכנראה המון ארוחות זבל ואין סוף כימיקלים ששאפנו ובלענו וספגנו. היום כל אדם שלישי יחלה בסרטן במהלך חייו - ואנחנו מקבלים את זה כנורמאלי? אנחנו חושבים שאנחנו נורמאלים ולועגים לסיינטולוגים על זה שהם טוענים ששינוי בתזונה יכול למנוע את מרבית מה שמוגדר כמחלות פסיכולוגיות? מי לא מאוזן? אמונה אמורה להעניק לנו חיים שלוים ובריאים וארוכים, לא לחוצים ומלאי מחלות וקצרים. אז כשאתם רואים את הרפואה המודרנית עם שלל שכלוליה הטכנולוגים עומדת מול שטף המחלות הקשות שעוברות עלינו ומנסה בכח להצמד למודל שבו תרופות ואבחון גנטי הם הפתרון לכל הבעיות של המין האנושי, או כשפסיכיאטרים רושמים לכם תרופות מבלי לדרוש מכם לשנות את הסביבה בה אתם חיים אני אבקש מכם לעצור לרגע ולשאול מה הסיבות לכך, והאם זה נובע מחוסר הבנה של אנשי המקצוע, אמונה עיוורת בתורות שלא עובדות או שטיפת מוח מסיבית . אני בעד תרופות, תרופות יכולות להציל חיים, עבדתי בחברת תרופות והאמנתי בפתרונות שלה - אבל כשמספרים לכם שתרופות זה התשובה להכל אולי תשאלו את עצמכם - למה???? (רמז - זה קשור לקוט'ג
לילה נפלא א.ב. של אהבה
|
)