הסטודיו לאומנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין נוסד לפני כ 20 שנה ושוכן כיום בכוונה בשכונת התקוה ומבצע פרויקטים משותפים עם תושבי השכונה כדי לגלות ולפתח את הפוטנציאל של התושבים ולחשוף אותם לחויות המיוחדות של התיאטרון וזאת בנוסף לפעולות הקהילתיות עם קהלים שונים 11 במספר כקשישים,נער בסיכון,עובדים זרים וכו' בשכונה. הסטודיו פתח את העונה הנוכחית בהצגה "נוף ילדות" מאת האנגלי דניס פוטר שאין לו כל קירבה עם הרי פוטר. המחזה הנו כמעט אוטוביוגרפי ועוסק בתקופת מלחמת העולם השניה בה לונדון הופצצה קשות והילדים הועברו לכפר בו הם מבלים יום. זהו סיפורם של שבעה ילדים המושפעים מהוריהם, מהאלימות,מהמציאות,מהתופעות הסובבות אותם ונותנים דרור לדמיונם במשחק כדי לשכח את מציאות המלחמה ולהעביר את הזמן. עיבד את המחזה וביים אותו רועי מליח רשף. הבימוי קיצבי,כוחני,מרתק ומאפשר לשחקנים לפתח כל אחד דמות וטיפוס אחר. התפאורה-ניב מנור קומפקטית,מתנועעת,תכליתית המשחק של כל המשתתפים טוב מאוד ומעורר תיאבון לראותם בהתפתחותם במהלך השנה בהצגות נוספות. נהנתי ביותר מוילי-אור מאיר שגילם בצורה יפה מאוד טיפוס שובב של ילד הרוצה לחיות בשלום עם כולם,מג'ון -אלון אופנהיימר ה'גיבור' הלא מפחד, העומד על שלו והמעיז ובסופו של דבר גם המצליח. פיטר-מני פלורנטין היה בריון למופת.שיכנע בצורה כזו שלא היתי רוצה לפגוש אותו בסימטא אפלה.גם רימונד-יאיר מוסל גילם את תפקידו כמגמגם וקצת מופרע בצורה כזו שלעתים פיקפקתי האם הוא לא משחק את עצמו. אודרי-טל בלנקשטיין היתה ילדה תקיפה טיפוס גברי כנדרש. במחזה אנו רואים את המציאות של המבוגרים, השאיפה לכח, הרצון להשפלה ,לשלטון, לכפיה, בעיניהם ובדמיונם של ילדים. לראות או לא לראות:הצגה יפה,משחק טוב,ערב נעים ביותר. נכתב על ידי elybikoret , 3/12/2007 00:21 |