אי בשלות לנישואין- כגורם לגירושין

מה גורם לגירושין אצל זוג שהיה פעם מאוהב מספיק ,כדי להינשא?מה קרה לזוגיות ,שכך התנפצה בסלע המציאות היום יומית?האם הזוג פשוט לא היה בשל?לא למד מה הציפיות מנישואין ומה טומנת בתוכה המציאות האפורה שמגיעה אחרי האופוריה?

בשלות לנישואים אינה רק פונקציה של גיל כרונולוגי. "בשלות לנישואים עוברת דרך כישורים כמו היכולת לאהוב ולהיות נאהב, להיות אינטימי, לדעת לתקשר ולחלוק רגשות, להיות הדדי, להיות בשמחה ובעצב אחד עם השני ובשביל השני, להיות הורים, ועוד . זוגיות טובה, כבוד הדדי וחברות הם המרכיב המרכזי, שאמור להיות- בהחלטה להינשא.

ציפיות לא ריאליות, חוסר מודעות עצמית, פסיביות, פחד ממחויבות, חשש מדחייה ומכאב
מיתוסים, ערכים ואמונות, תפיסות סטריאוטיפיות נוקשות, דימוי עצמי נמוך, קשיים במיומנויות חברתיות ובתקשורת בינאישית, בררנות יתר, חוסר בשלות רגשית ותפיסת בן הזוג 'כספק צרכים' הם חלק מהסיבות הקשורות למבנה אישיותם ולהתפתחות הזהות העצמית של הרווק/ה ,המונעים מהם להגיע לזוגיות המיוחלת. לא רק יחסיהם והקשרים שלהם עם המשפחה והסביבה הם שישפיעו על מציאת בן הזוג המתאים אלא גם כל התהליכים, המודעים יותר והמודעים פחות, המתרחשים בעולמם הפנימי .

אנשים לא מושלמים מתחתנים ומולידים ילדים. אולי הם לא היו צריכים לעשות זאת, אך עובדת עשותם כך- עומדת בעינה. למעשה, כיוון שלא קיימים אנשים מושלמים, כנראה שמוטב לגזע האנושי שהם מתחתנים. בכל מקרה, אם התחתנת עם אחד/ת כזה/ו ואת עצמך הינך כזו/ה, כלומר, בלתי מושלמת/ם. כך שאל תופתע/י כאשר בעלך/אשתך יאכזב/תאכזב אותך במליון דרכים שונות. עזרי/עזור לבעלך/לאשתך להשתפר, אך יותר מכל, עזרי/עזור לעצמך להתמודד עם זה.

נישואין הם בניית בית.זה נראה כמו זוג פועלים מזיעים, הסוחבים את האבנים הכבדות. גם בבניין יפה וחזק מתגלים שברים ובקיעים ומתפוצצת צנרת.הפתרון אינו הריסת הבית אלא תחזוקה יום-יומית. תחזוק הזוגיות הוא קריטי, ובלעדיו מות הנישואין הוא רק עניין של זמן.

כיום הגירושים הפכו ליותר ויותר נורמטיביים, ואף אחד אינו מרים גבה כאשר זוג מחליט לסיים את הקשר. בעולמנו אנו רגילים להשליך לפח כל דבר שאינו תקין ולקנות חדש. בעבר תיקנו גרביים ושלחו את הנעליים לסנדלר; מקרר קנו רק פעם בחיים ומכונת כביסה שימשה עשרות בשנים. כיום רוב במוצרים הם חד פעמיים, ובאווירה כזאת קל יותר להתחיל נישואים חדשים במקום להשקיע בקיים.

העולם המערבי ,העצים את הערך- שהאדם הוא מרכז הבריאה, וצרכיו הרגשיים והחומריים עומדים במקום ראשון. חיי נישואין והקמת משפחה מחייבים השקעה והקרבה אישית, ולא אחת על חשבון ההגשמה העצמית. אם בני הזוג אינם רואים בהקמת משפחה אידיאל ערכי ובבניית זוגיות מקור לאושר, לצמיחה רגשית ואישית, כל אי שביעות בחיי הנישואין דוחפת את בני הזוג לפתרון הקל של פירוק המשפחה. 

השאלה היא :האם נישואים באמת חייבים להיות חסם להתפתחות ולצמיחה אישית. האם מדובר בסוג של מאסר עולם ?
נישואים והגשמה עצמית אינם בהכרח מושגים סותרים- קובעת ד"ר קליין." כשבני הזוג מוכנים לקראת נישואים, עם נתונים חיוביים ותחושת התאמה מלאה, יפה שעה אחת קודם. ככל שבני הזוג הצעירים יקדימו להתחיל את הריקוד המשותף וישכילו לבנות נוסחה מתאימה באמצעות דיאלוג פתוח והסכמה משותפת על הצרכים שלהם כזוג ועל הצרכים שלהם בנפרדות בתוך המערכת הזוגית, כך יוכלו ליצור זוגיות חזקה ועמוקה יותר שתאפשר להם להתמודד עם הקונפליקטים הנוצרים באופן טבעי במהלך השנים כתוצאה מהשונות של בני אנוש."

היהדות מצידה, מאפשרת גירושים. הם קיימים ככלי ריפוי ,במקרים שבהם הנישואין הפכו רעילים. הנחת היסוד היא שרוב הנישואין (אם לא כולם)- עלולים להכאיב, לאכזב, לשעמם או לפגוע. ביהדות, הגירושין לא נוצרו כדי לטפל בכאב שנגרם בנישואין, בדיוק כפי שאין מי שמציע להתאבד כתרופה לכאב הנובע מעצם החיים בעולמנו. הגירושין ביהדות נועדו למספר קטן של נישואין שסובלים מפגמים פטאליים, כגון אלימות בנישואין שלא ניתנת לטיפול, או דחייה מינית או רגשית .

הגורמים ל"נישואים כושלים" הם רבים.
- התפיסה היא של "חיים רק פעם אחת "-וכי אין סיבה לסבול. 
-העלייה בחומרנות מביאה לכך שההורים עובדים קשה, וכמעט לא נותר להם זמן לילדים ולעצמם. 
-בימינו ,הנשים יצאו לעבודה בחוץ, אבל הגברים טרם נכנסו לעבוד בפנים, ועניין זה יוצר לפעמים מצב שבו אם המשפחה על תקן עבד, ומכאן קצרה הדרך להתמרמרות ולהרס.

תוחלת החיים הארוכה יכולה לגרום לאבדן הדרגתי במשיכה- לחיים משותפים עם בן הזוג. כדי לעבור בשלום את חתונת הכסף והזהב ,בני זוג צריכים 'להתחתן' מחדש כל כמה שנים- ולהגדיר מחדש את הציפיות שלהם. זוגות שאינם מוכנים ואינם יכולים לוותר על חלומות מהשנים הראשונות, ולהביא לקשר חלומות חדשים - מועדים לגירושין.
אינני יודעת אם התשובות יעזרו לקורא,אך מספיקה אתנחתא קלה למחשבה והתבוננות...

לקחת את ידי בידך/ מילים: יענקל'ה רוטבליט

לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי:
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן

ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכוח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.