כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המגירה השמאלית שלי

    ארכיון

    0

    אבות ובנים

    1 תגובות   יום רביעי, 26/10/11, 12:51

    בשנת 1941 נפל יקוב יוסיפוביץ' ג'וגאשווילי, חייל הצבא האדום, בשבי הגרמני. לחייל הזה היה, כמובן, אב. לאביו קראו יוסיף ויסאריונוביץ' ג'וגאשווילי, אבל הוא מוכר יותר בשם יוסיף סטאלין. הגרמנים הציעו חילופי שבויים – בנו של סטאלין בתמורה לפלדמרשל הגרמני פרידריך פאולוס. סטאלין סירב, בנימוק שלא מחליפים קצין בכיר בתמורה לחייל פשוט, ולא משנה הבן של מי הוא. הבן מת בשבי. אכן, מעשה צודק ואצילי מצד סטאלין. באופן כללי, ידוע שסטאלין היה אדם אצילי וצודק. הוא העניק יחס שוויוני וזהה לבנו ולמיליונים אחרים מבני עמו – כולם מתו.

    כמה עשורים מוקדם יותר כתב אדמונדו דה אמיצ'יס האיטלקי בספרו "הלב" על אב שמסביר לבנו על המלחמה: "מי ייתן ואזכה לראותך שב בשלום מהקרב למען המולדת. אך אם אדע ששימרת את חייך מפני שהתחבאת מפני המוות, אני, אביך, שמקדם את פניך בשמחה בשובך מבית הספר, אקבל אותך בזעקת צער, ולעולם לא אוכל עוד לאהוב אותך, ואמות כשהסכין הזו נעוצה בלבי". אמיצי'ס, שרבים מכירים אותו רק בזכות הסדרה אודות מרקו המחפש את אמו, האמין בחיי צבא כדרך לעיצוב האדם מבחינה מוסרית וערכית וכתב הרבה על הערכים החשובים בעיניו: פטריוטיות, כבוד וערכי המשפחה. אין ספק, כאן הוא מציג ערכי משפחה ראויים.

    אפשר להניח שאם בניהם של האבות הללו, או דומים להם, היו נופלים בשביל החמאס, היו האבות מגלים איפוק מרשים. הם לא היו תובעים את השחרור של בניהם בכל מחיר, ואולי לא תובעים את שחרור בניהם בכלל. הם היו מגלים הבנה מדהימה לסבלן של המשפחות השכולות ולכבוד הנופלים, ומתנגדים בעצמם לשחרור טרוריסטים. ואם רוב אזרחי המדינה היו כמו האבות הללו, או אם חלילה אבות כאלה היו מנהלים את המדינה, היו מתים פה הרבה יותר אנשים, כל הזמן. כי בסופו של דבר, אדם שלא חס על חיי בנו, בוודאי שלא יחוס על חייהם של בני עמו, ואין מה לדבר בכלל על בני עם אחר. בנאומו הידוע במעמד חתימת הסכם השלום עם ירדן, פנה רבין לאם הישראלית ולאם הירדנית במילים: " השלום שנולד היום נותן לך תקווה גדולה שהבן שנולד לא יידע עוד מלחמה - ואת לא תדעי עוד צער".  כי הבנת הצורך בשלום והכרת ערך חייו של אדם אחר מגיעה רק מתוך אהבה אישית לקרובים אלינו ביותר.

    בעקבות עסקת שליט, נשמעו פה ושם קולות שיצאו נגד התנהלותה של משפחתו, ונועם שליט בפרט, בפרשה. הגדיל לעשות בני ציפר שכינה את התנהלותה של המשפחה "חוצפה". חבל רק שציפר לא הסתכל לפני כן במילון, שם היה מגלה את התמונה שלו מתנוססת לצד הערך "חוצפה". הורים שמושכים בחוטים כדי לפטור את ילדיהם מחובה אזרחית כזו או אחרת, או כדי לקדם אותם על פני מישהו אחר בקבלה למשלחת נוער או מוסד לימודים – זו חוצפה. הורים שמושכים בכל החוטים שהם מצליחים למצא כדי להחזיר את בנם הבייתה מהשבי – זו אנושיות, הורות, ונחישות מעוררת הערצה. כך הורים צריכים לנהוג.

    בני אדם התאגדו בשבטים, ולאחר מכן במדינות, כי היה קשה לפרט או למשפחה לשרוד לבד, ללא קהילה. גם היום החלוקה למדינות וקבוצות אחרות משרתת צרכים מאוד בסיסיים של האנושות. האינדיבידואלים צריכים לפעול למען הכלל, אחרת החברה תקרוס, אבל חשוב לזכור שהחברה נוצרה למען האינדיבידואלים, ולא להיפך. אם עוצרים ב"אחד בשביל כולם", ולא ממשיכים את המשפט, אם מצליחים להיות אדישים לסבלו של אדם בודד (שהוא, אגב, לא הבן של כולנו אלא רק הבן של ההורים שלו, ולא מייצג שום דבר יותר גדול מאשר את עצמו), לא מקבלים סולידריות ולא בטיח - פשוט מקבלים פשיזם.

    קרני אלדד כותבת: " את נחשון וקסמן איש לא ישכח. למה? כי היתה דרמה, כי היה סיכוי להציל. כי היו פנים ושם. כי היה תהליך. היו הורים וחברים ומאמץ ולחצים", ובהמשך מדברת על הישראלים שחייהם, היקרים לא פחות, עלולים להגדע בגלל המחבלים ששוחררו בעסקת שליט. בעניין הראשון לפחות היא צודקת לחלוטין – הרבה יותר קל לראות את ערכם של חיי אדם כשיש פנים ותמונה ושם. ולכן, אנשים שלא מסוגלים לעשות אפילו את זה, מפחידים אותי באמת ובתמים. אנשים כמו קרני אלדד, למשל, שכותבת במאמר אחר: "בעסקת שליט לא נודעו העובדות עד לרגע האחרון: מי מהרוצחים יחגוג הלילה, הכבוד של מי מהנרצחים יירמס תחת הפופוליזם של הפוטו-אופ של ראש הממשלה." יצא המרצע מן השק – לא הסכנה לחייהם של אנשים היפותטיים מטרידה את מנוחתה, כי אם הכבוד – הכבוד של הנרצחים, שאני בטוחה שחשוב להם מאוד, איפה שהם נמצאים, והכבוד שלנו, כמדינה, שנרמס כשהרוצחים חוגגים את שחרורם. האבסורד הוא שהכבוד הזה, בידי כל הצדדים, גוזל חיים של הרבה מאוד אנשים, שלכל אחד מהם יש פנים ושם, אבל הפנים שלהם והשמות שלהם לא מטרידים את קרני אלדד, או את ליברמן, לנדאו ויעלון, ממש כפי שפניו של גלעד שליט בשבי החמאס לא הטרידו אותם.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/11 17:40:
      אני חושב שעסקת שליט הציבה רף מוסרי שמחייב לא רק אותנו אלא גם את אויבנו. למעשה מסתכלים עליה בייראת כבוד בכל העולם.