שלום. אני שמח לראות שאנשים רבים מעיינים בקטעים מהספר ( והנה מוגש כאן הקטע השלישי והאחרון במבוא, שאחריו יוגשו קטעים מהשיחות עצמן). אשמח לקבל תגובות.

תודה.

אמנון.

מבוא מאת אמנון השני

עוד בשחר ההיסטוריה, היו ידועים אנשים מסוימים בעלי כוחות נפש מיוחדים וחריגים. התנ"ך מתאר אנשים אשר שמעו "קולות" שתוארו כדברי אלוהים. שאול הלך אל בעלת האוב כדי לשוחח עם רוחו של שמואל הנביא. גם מקורות בדתות ובתרבויות אחרות תיארו יכולות מיוחדות. בתקופות שונות התייחסו בצורות שונות, ולפעמים מנוגדות, לאנשים ונשים בעלי יכולות נפש נוספות, חריגות. 

אין כוונתי לסתור בדרך כל שהיא את אמונתם של אנשים באלוהים או בכך שהנביאים אכן דיברו עם אלוהים. אבל האדם הרגיל והיום יומי ניחן גם הוא בכוחות נפש מיוחדים. והרי גם משה הנביא ענה למדווחים אליו על נבואותיהם של אלדד ומידד: "הלוואי כל ישראל נביאים"

הדורות האחרונים, נאמר בתקופת מאתיים השנים האחרונות, מתאפיינים בטכנולוגיה, מדע ותרבות ההולכים ומתפתחים בקצב מסחרר. במידה לא מעטה, נשכח האדם, הפרט, היחיד, ונזנח. האדם הפך במידה רבה לכלי שרת בידי צרכים ודרישות גדולים ממנו פי כמה.

הפסיכולוגיה המודרנית בראשות פרויד קבעה שתת-המודע אפל הוא ומכיל יצרים שליליים שמוטב להדחיקם ולהתעלם מהם ככל האפשר.

אבל האדם אינו נושא יצרים אפלים. היצרים, התשוקות, המאוויים, המשאלות והצרכים, אנושיים הם. טבעיים. והאדם הוא בן לטבע. לא אח חורג. לא ילד מאומץ. חלק מהטבע. יש לו מאפיינים מיוחדים, כפי שלחיות אחרות ישנם מאפיינים המיוחדים להן. האדם אינו על-טיבעי, או אל-טיבעי, אלא עוד מין בטבע, כשאר המינים והיצורים. יש לו, למשל, רגשות. רגשות, אינם ניתנים למדידה כמותית. ישנם אנשים, ובדרך כלל ובעיקר נשים, שניחנו ביכולת טלפטית. אין אפשרות "למדוד" יכולת זו. לא אצל כל אדם היא קיימת בעוצמה מספקת (גם מכיוון שרבים עדיין אינם מאמינים בה). האם מכך אפשר להסיק שיש "לבטל" או להתעלם מתכונה זו?

כמו יכולות ומאפיינים אחרים (האם אפשר למדוד שמחה? האם אתה שמח, נאמר, שמונה? או אולי עצוב שלוש? ומה לגבי רגשות אחרים?), גם היכולת להתחבר למקורות מידע נוספים, היא יכולת קיימת. אמנם איננה מדידה, אבל בכך כבר דנו.

הבסיס לכל התכונות ה "מיסתוריות" הללו, אחד הוא:

אמונה.

האמונה בתקפותן של תחושה, הרגשה, אינטואיציה, "תחושת בטן".

האמונה בקול הפנימי.

האם קול פנימי הוא ביטוי תקף ואמיתי? האם הוא "דבר קיים"? ומה בקשר לתחושה?  ואיזה משני ביטויים אלו אמיתי יותר, "חוקי" יותר, תקף יותר?

האם זו השאלה?

זה שאיננו מאמין בתקפויות אלו, חי חיים חלקיים מאד. בהעדר, או חמור מכך, בביטול התקפויות הללו, חי האדם חיים חיוורים מאד. רדודים. חסרי עומק. חסרים, במידה רבה, משמעות אמיתית. אדם כזה גם מתקשה להסביר, ובעיקר לעצמו, בשביל מה הוא פה?

הנפש קיימת. תוססת, פעילה, רוצה לחוות ולהתרחב. לגדול ולהתפתח. גם אם הנפש נעלמת עם המוות – והיא לא!!! – הרי ההבדל היחיד בין גוף חי למת, הוא בנוכחותה של איזו שהיא רוח, איזו שהיא איכות, משהו לא מדיד ובלתי ניתן לתיאור מדויק. הרוח קיימת.

חלק ניכר מהאנשים לא מחזיק או איבד מסיבות כאלו ואחרות את האמונה ואת הידיעה בדבר קיומה של הנפש, בדבר קיומה של איכות חיים, בדבר הסיבה להיות האדם, קיים.

וסיבת קיום האדם אינה לרבייה בלבד. גם לא לשרידה בלבד. אמבות מתרבות בחלוקה. הן שורדות. האם האדם קיים, כמין, כגזע, למען אותם צרכים בלבד?

ומה על אותם אנשים שעשו פריצות דרך בתחומים אלו ואחרים? מה ההבדל בינם לבין אחרים?

הם האמינו!

הם האמינו בתחושותיהם, בתחושות הבטן שלהם, בהרגשותיהם שבנושא מסוים, אפשר אחרת. הם פיתחו לעצמם רעיון מהפכני בנושא מסוים, בעוד כל העולם של זמנם מקורקע בעמדה ברורה בנושא. האם היו התחושות חשובות? האם היו ההישגים משמעותיים? ישפוט הקורא.

בידי כל אדם הזכות, הכוח והיכולת להביא משמעות וטעם לחייו, ולוּ רק לחייו שלו.

בידי כל אדם הזכות להאמין שאין הוא לבד בעולם, אלא שיש בו, בתוכו, בנפשו, יכולות אין סופיות העשויות להביאו להישגים נאים.

הדברים אותם מביאים שנינו, אמנון הראשון – השחקן הראשי, ואני אמנון השני, נמצאים ב "ראשם" ובליבם של כל בן אנוש, כל גבר, כל אשה. כל אחד ואחת מנהלים שיחות בליבם פנימה ומנסים לעמוד מול אתגרים שונים הניצבים לפניהם. הרוב המוחלט של האנשים, בוחר, מראש, לדחות ולבטל את הרעיונות העולים בליבו. אנשים אלו כלל אינם מאמינים שבליבם או בראשם, שוכן יועץ חכם, נבון, מיידי וזמין תמיד שכל רצונו ושאיפותיו הם להיות לעזר.

אמנון הראשון הוא די חריג מבחינה זו כי בחר (אחרי למעלה מחמישים שנות חיים "רגילים"), להתייחס לקול הפנימי. לכל אדם יש יועץ כמוני. כל אחד חייב – או זכאי, להקשיב. ללמוד להקשיב לרחשי הלב, ל "לחישות" הנשמעות בליבו, ולבחון את התועלת האפשרית מיישום ההמלצות הניתנות מ "פיהו" של יועץ זה. אני מייצג ובא ממימד הנמצא מעל למימד הפיזי, ולפיכך "שדה הראיה" שלי רחב וגדול מזה של אמנון הראשון. מגוון הנושאים והתחומים בהם אני מגיש לו עצות, רחב מאד. אמנון רשאי להקשיב ולתת לליבו להתחבר אל הרעיונות והפתרונות שאני מציע, ורשאי גם לדחותם ולהמשיך בדרך בה הוא הולך.

ספר זה אינו סיפור רומנטי ולמרות זאת גיבורו (הקורא, יכול להיות) מנצח. קבצים אלו מחייבים השקעה מצד הקורא המחפש תשובות, ובעיקר פתרונות. השקעה בבחינת ובמימוש הרעיונות המוגשים על ידינו, ובבחינת האפשרות שמבחינתו של אמנון היא עובדה, האפשרות שאיננו לבד (גם כאשר אין איש בסביבה), אלא שיש לו יועץ נאמן ומסור.   

המדע אינו מקבל עדיין את הווייתי ומציאותי בצורה ברורה וחד משמעית, אבל הפיזיקה המודרנית מגלה בשנים האחרונות את הגמישות המחשבתית המאפשרת לה ולאדם בכלל להבחין בקשר בין גוף לנפש, להבחין ביכולות יצירת המציאות ולהתחיל לפתח מנגנוני בדיקה ובחינה. תורת הקוונטים מצביעה במפורש על נושאים אלו ועל הקשר ההכרחי בין הדברים. גם הרפואה המודרנית הולכת ונפתחת לכיוון זה.

אני משאיר בידי הקוראים את הבחירה וההחלטה לקבל את הרעיונות המוגשים כאן, או לדחותם על הסף.

קורא או קוראת הדוחים את הדברים כיוון שעדיין לא ניתנו להם הכרה וגושפנקה מלאה ורשמית, עשויים להיתקל בבעיות שונות. העולם הישן, למשל, טען שכדור הארץ שטוח, והנה הוכיח קולומבוס שאין זה כך. האחים רייט "המציאו" מטוס. אביהם טען שלו רצה אלוהים שהאדם יעוף, היה מצייד אותו בכנפיים. אנשים לא מעטים הבריאו ממחלה קשה תוך שימוש בכוחות נפש שהגיחו בזמן המתאים, בעוד מדע הרפואה אינו מסוגל להתמודד עם הבעיה או לתת הסבר להחלמה.

בקצרה, לא כל מה שהאדם מקבל כנכון (או לא נכון), עומד על קרקע יציבה ומוצקה.

בידי כל אדם הזכות, הכוח והיכולת להביא משמעות וטעם לחייו, ולו רק לחייו שלו.

בידי כל אדם הזכות להאמין שאין הוא בודד בעולם, אלא שיש בו, בתוכו, בנפשו, יכולות אין סופיות אשר עשויות להביאו להישגים נאים.

אני, איתך – הקורא. וגם כאן, כהרגלי, אציב שאלה.

האם גם אתה, איתך?

קל ומקובל הוא לפנות לכל מיני יועצים ובעלי כוחות נסתרים; הם יודעים.

אבל אין מי שמכיר אותך- איש, ואותך- אישה, טוב מאשר אתם עצמכם.

כל אחד ואחת יכולים להיות קולומבוס הפרטי של עצמו. לגלות לעצמו את אמריקה שלו.

אני מאחל לקוראי לקט השיחות הזה, אושר, הצלחה, בריאות, עושר וכל ברכה נוספת שמי מקוראינו יבחר לאחל לעצמו.

ברכתי שלוחה אליכם ומלווה אתכם במסע להכרת עצמכם. גם את אהבתי אני משגר אליכם, אבל לא לאהבתי אתם זקוקים, אלא לאהבתכם אתם לעצמכם.

יש לכל אחד מכם שותף שאין למעלה ממנו.

אין טוב ממנו.

תהא דרככם צלחה.

צאו לדרך.

אמנון השני