פעם אחת בחיי מישהו אמר לי שאני אידיוט והסכמתי איתו.

לפני כ-17 שנים, כשעברתי לשרת בצבא הקבע, עברתי בסיס והייתי צריך לקחת את התיק הרפואי שלי מהמרפאה ולהעביר אותו לבסיס החדש.  בדרך הצצתי בתיק, וזו היתה הפעם הראשונה שראיתי את תוכנו.

הפרופיל שלי היה 97, ובמקום שבו היה צריך להופיע 'סעיף', הופיעה מילה אחת בכתב יד מקושקש: "ווצות".

ווצות? מה זה ווצות?

כיוון שעוד לא המציאו את האינטרנט באותה תקופה, הייתי מאוד מסוקרן מהו אותו ווצות קטלני שאני סובל ממנו. מחלה גניקולוגית מסוכנת? קרע בטחול? אין לי מושג.

כשהגעתי לבסיס החדש, שאלתי את החובש מה פירושו של אותו ווצות. הוא הסתכל על התיק, הסתובב אלי ואמר בבוז מוחלט: אתה אידיוט. זה לא 'ווצות'. ככה רוסים כותבים '51311'.

כן, יצאתי טמבל לחלוטין. מהרגע שהוא אמר לי את המספר, לא הבנתי איך יכולתי לחשוב שכתובה שם מילה בכלל. אגב, לסקרנים: סעיף 51311 הוא פשוט פלטפוס.

השבוע עוד מישהו אמר לי שאני אידיוט. ברגע הראשון הסכמתי, אבל במחשבה שניה….

אז הנה הסיפור:

מדהים כמה מהר דברים גדולים נראים קטנים כשמגיעים אליהם.

אחרי שרצתי כבר פעמיים מרתון, ועוד אינספור פעמים מרחקים קטנים יותר, הגיע הזמן לעוד אתגר חדש באורך 42.2 ק"מ. אבל מה, הכל נראה לי קצת תפל… עוד פעם ריצות ארוכות, מרחקים עולים באיטיות?

משעמם לי.

זה כבר לא אתגר כזה גדול. אני רוצה עכשיו לעשות את זה הרבה יותר קשה .

בוא'נה, אתה אידיוט. אומרים לי חברים. זה קשה גם ככה.

כן, אני אידיוט.

בעצם אני לא. אני פשוט רוצה להתרגש שוב ממשהו גדול.

אני רוצה לקצץ חצי שעה מהשיא שלי.  זה קיצוץ חד מאוד. השינוי ידרוש ממני להתאמן הרבה יותר מאשר התאמנתי בעבר. אני אצטרך לעבור אימונים שיביאו אותי לקצה גבול היכולת וידחפו אותי מעבר לו.

אני לא יודע אם אידיוט היא המילה הנכונה כאן. 'פסיכי' תתאים יותר. אבל שוב אני מוצא את עצמי מתרגש. מכין טבלאות עם תכניות האימונים, נכנס לפורומים של רצים, קורא מאמרים. רץ מהר יותר, חזק יותר.

איזה כיף. ההתרגשות היא טעם החיים.

אמיל זולא אמר פעם: "אם תשאלו אותי מה באתי לעשות בעולם הזה, אשיב לכם: אני כאן כדי לחיות את חיי בקול רם!"

אז יאללה. מים, גופיה, קצת מתיחות, ואני כאן כדי לחיות את חיי בקול רם!