0
לפני רגע עוד נסחפתי בזרם חש ברצונות המתנגשים, זה שסוחף איתו הכל, במורד הזרם וזה שלי. כמעט אמרתי מפגש אדירים, אבל האגו צריך לנוח קצת כשמדובר במפגש כזה. עכשיו רגע אחרי, אני פשוט נסחף, מעין עמדת המתנה אחורית, לא נראה ולא רואה, לא רוצה ולא יודע. השלמה.. לא כניעה גם לא ויתור רק השלמה. כמו הסכמה זמנית להיות נסחף בזרם לא להלחם מלחמה שאין בה תכלית לא לייצר בתוכי אשלייה לא בגלל שהזרם יודע או שיש לו כוונה, אין לו גם עמדה ביחס אלי לזרם. הזרם הוא כמו.., כוח המשיכה, הוא כאן. ואני פשוט נמצא בעמדת המתנה, עד שיבוא הרגע ותצוף לה הבנה, ידיעה, יתגבש לו רצון ותדחף לה החוצה החראה כלומר הכרעה, החלטה..
|