כמה הייתי רוצה שתהיי כאן עכשיו,כמה הייתי רוצה לחוש את החיבוק החם שלך. היום,עיניי נפקחו פתאום,לדעת שאת כאן..להביא לליבי את ההשכלה הבסיסית שאותה שכחתי לזמן מה. מערבולת של רגשות המתה בי,כחלום שכוח,ליטפה מילותיי בחיבוק גדול,שאותו חיפשתי המון זמן. הייתי צריך להטות אוזן למילותייך,לתת לעצמי לדעת שכן אני טועה,שכן,אני פוסע אל התהום בלי משים לכך. אני מאושר שידעת לזהות זאת עוד ממזמן,אך אני..הלכתי לשם כסומא... תודה על ניפוץ האשליות,תודה על ניפוץ הרגשות. הייתי צריך להיות איתך,למרות כל המכשולים,להיות שם,בצל הביטחון הגדול שבו ניהלת את דברייך נגדי.דברים שהיום נחרטו בליבי כחותמת אחרונה ללקח החשוב לעתיד. כמה שאני מתגעגע אל העבר,אל הימים שבהם יכולנו לתת לעצמו את פרץ האהבה הזה שהביא בלב כולם את הידיעה שהנה,משהו יפה ובלתי אפשרי מתרחש שם.את הרגעים בהם החיוך שאמר שהכל נעשה בתום לב,וללא כוונות מיוחדות. היה קשה להבין,כה קשה היה להבין...ורק שנינו ידענו להבין. אני מודה על הטלטלה שהבאת לחיי,על הרגעים הבודדים שחרכו רגשותיי בתבונה חדשה. לימדת אותי שלא צריך להיות סהרורי בכל הנוגע למבחני החיים,נתת לי לדעת שלפעמים הרגע החולף יכול להיות מטלה נוראית מאין כמוה.. אני כל כך מצטער כל הימים שבהם הייתי רחוק ממך,מצטער על אובדן החברות הנפלאה שקרתה ביוזמתי,כואב על המון ימים שהייתי רחוק,ללא להחליף עימך מילה. השיחה היום בנינו נתנה לי לחוש את העונג בו חשתי אז,בתחילה,ביום בו הכרנו לראשונה. חשתי את ההתקרבות המהירה,את המילים האוהבות,את החום הגדול.שכל כך היה חסר לי כשלא היית. החודשים שחלפו הלמו בי געגוע אל ימייך,אל הבגרות שעימה חשתי עימך. ואני רק רציתי לומר תודה ענקית על החברות הנפלאה שלך. והיום אני יודע מי הוא החבר הטוב ביותר שלי,חבר שאיתו אני יכול להיות שלם,חבר שיידע לגעת במקום הנכון,ולגעת בחום בעת כאב ועצב. אין הרבה כאלו,לא תמיד נמצא כאלו,אך כל אחד כזה צריך להתברך בברכת האלוהים. שלם אני עם מילותיי,שלם עם מעשיי,ושלם עם תחושותיי.... |