מתאורר מהחושך, אל האור. ANI מתעורר מהעולם הזה אני מסתנוור. אני מרכיב משקפיים , לא רוצה להיות עיוור. אני מרכיב משקפיים, ואני לא מסגר. חניית ביניים. אני מתעורר. על מציאות כזאת אני מראש מוותר. אני מתעורר. וישר רוצה לצעוק לעולם קום התעורר, כי אתה בוער, ותזהר, ותמהר. דור הביניים. הלו עולם התעורר כבר, ותתחשב גם בי. כי גם אני כאן יחד איתך אז תעשה לי בבקשה הנחה, ותיקח אחריות על המצב העגום. קח אחריות על המציאות קום התעורר, ומיד תתנער. מכל רגשות האשם שלך, כי אני עליך לעולם לא, אוותר. מצטער. למקרה שלא הבנת, זה אני המשורר. החלטתי להפתיע את העולם במתנה מקורית משלי, פגשתי בו בים, מביט על בחורות ונהנה לו. התיישבתי לידו חייכתי אליו , הוא חייך אלי בחזרה. ולא כל כך זכר מי אני אמרתי לו שזה אני, המעורר המשורר. ונתתי לו את המתנה שלי הוא פתח וישר צחק בקול. קניתי לו שעון מעורר מיוחד מאוד.
שיתעורר כבר.
מאת תלת מודע –סאטיריקן 2011–02–15 |
סול נוי
בתגובה על העט והמפרט בדו אט/עט
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה