ואתה מוכה פעימות והלמות

ארכובותיך נוקשות 

גופך רועד ברגשה

יריעת "אנכי" נמתחת לרגליך

מפליגה לה לאופק אינסוף

וכל צליל ותו נוסעים בחלל

שטים על גב ,

רוקדים על יד,

פרפר זהוב מתחולל

ותינוק משתכר בהלל.

וזו האדמה ברעשיה

נותנת קצב לעולם

תופפת והולכת לה

כל יצוריה מתעלפים

מבקשים את חיקה

להיות עובר ברחמה

"והיא הים

והיא הארץ

והיא החלל

והיא האש

והיא הלב"

כה תאמר אספקלריית המנגינה.