כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    רעידת אדמה: הרשת הסלולרית תקרוס ראשונה

    30 תגובות   יום שני, 3/12/07, 16:27

    ארבע רעידות אדמה במשך שבועיים מחיבות לבצע מסדר המפקד לגבי מוכנותה של מדינת ישראל לתרחישי אסון. כשרעידת אדמה פוגשת את דיוני ועדת הכנסת  לביקורת המדינה בנושא "מלחמת העורף", נראה  שהאזהרות שקיבלנו בשבועיים האחרונים אינם מספיקות, כנראה על רקע אזלת ידה של הממשלה ועיסוקיה בשביתות ובאירועים מדיניים דחופים. ראש הממשלה אומר: "ישבנו וקיימנו דיונים אם מדינת ישראל תפעל כדי לפנות יישובים בזמן המלחמה, והתשובה היתה חד משמעית: לא! אנחנו מדינה שלא בורחת" - כך אמר היום (ב') ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בדיון של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת בנושא סוגיית המיגון. 

    אדוני ראש הממשלה , תרחישי אסון מחייבים תיאום מלא בין כל מערכות התקשורת  המבצעיים. אם לא רוצים לברוח אז צריך להתכונן.

    על ממשלת ישראל להכריז על חודש בשנה, כחודש המוכנות הלאומית לתרחישי אסון. בחודש הזה יערכו תרגילים , תופעל מערכת הסברה ויבדקו אחד לאחד הגורמים המבצעיים  ומוכנותם. 

    רצוי  שהממשלה תלמד  את לקחי ההוריקן קטרינה בארה"ב . באסון קטרינה נהרגו יותר מ 1800 איש ונגרמו נזקים ב 75 מיליארד דולר. בארה"ב הלקחים כבר מיושמים , אצלנו עדיין מתווכחים על מי ירכז את פעולות החירום.

    כדאי להיכנס לאתר האינטרנט של המשרד לבטחון פנים בארה"ב. על אחת כמה וכמה הייתי ממליץ על כך  לראש הממשלה, השרים ומפקדי הצבא. כדאי ללמוד את האתר ולקרוא את האמור בו מפני שהלקחים ודרכי הפעולה שלמדו האמריקאים מאז אסון התאומים והחורבן שגרמה סופת ההוריקן קטרינה בניו אורליאנס , יכולים להתאים עם שינויים קטנים מאד גם למוכנות העורף לאור מלחמת לבנון 2, כמו גם לאירועים חמורים יותר כמו, אסונות טבע , ורעידת אדמה גדולה  העומדת לפתחנו.

     מי ייקח אחריות על העורף? זו השאלה הראשונה המחייבת תשובה.

    ראש הממשלה אמר :  הרשויות יהיו אחראיות בעצמם על מענה בעת מלחמה ופיקוד העורף יסייע. נראה שאין בזה מענה מספיק לתרחישי אסון, אשר אינם מבחינים בגבולות גאוגרפיים ומחייבים  תיאום מלא בין כל  מערכות התקשורת והמבצעים.

    מערכות התקשורת:

    מערכת התקשורת לא תעמוד בתרחישי אסון גדולים אם לא נפיק לקחים מידיים .מערכת תקשורת לאומית, היודעת לתקשר בין כל גופי ההצלה והסקטור הפרטי והמוגנת מפני קריסה או שיבושים יכולה להציל חיים רבים. עובדה זו נלמדה  בארה"ב בזמן אסון התאומים והוריקן קטרינה. מה עושה הממשלה ומשרד התקשורת כדי למנוע מצב של שיתוק מערכות בתחום התקשורת בזמן אסון המוני או בזמן מתקפת טילים פתאומית של ציר הרשע? משרד התקשורת צריך ללמוד  מעמיתיו בארה"ב כיצד ניתן לחייב את חברות התקשורת לפעול בהתאם למדיניות המשרד לבטחון הפנים, במוכנות לתרחישי אסון ומלחמה. הכנות למצבי חירום והצלת חיים  מחייבים יד  מכוונת. 

     חודש המוכנות לתרחישי אסון: לאמריקאים חודש ספטמבר הוא חודש מוכנות לתרחישי אסון, והוא מצויין כל שנה. הבה נכריז גם אנחנו על חודש בשנה,  כחודש המוכנות שלנו לתרחישי אסון ,שכולנו מקווים שלא יתרחשו.

    מוכנות העורף והאיומים:

    ראש הממשלה, אהוד אולמרט התריע בעבר מפני מלחמות נוספות בעתיד עם נפגעים רבים, יותר מאלו שהיו בלחימה בלבנון. נסארלה  השאיר לנו תזכורות דומות וכך גם אחמניג'אד.

     מלחמת לבנון 2 איננה יכולה ,למזלנו ,לתת  תאור  מספק  לרעידת אדמה חזקה  או התקפה פתאומית מתואמת, מאיראן, סוריה וחיזבאלה של טילי קרקע קרקע על חיפה למשל. המלחמה האחרונה השאירה את היוזמה בידינו, היא התנהלה בגבולות מסוימים של מגבלות הפעלת כוח והתפתחה בהדרגה ולמשך זמן, שאיפשרו לאזרחים להתפנות, ולרשויות להשלים פעולות הכרחיות תוך כדי מלחמה, כמו למשל הטיפול בחומרים המסוכנים במפרץ חיפה.

     נושא מרכזי שלא בא לידי ביטוי הוא נושא התקשורת הבין מבצעית שמטרתה לקשר בין כל גורמי ההצלה, כאשר רוב מערכות התקשורת קורסות כתוצאה מנזקים פיזיים, עומסים קיצוניים על המערכת וכשלים אנושיים. הליקויים שהתגלו בפעילות  התקשורת בעורף באירוע יחסית מוגבל כמו מלחמת לבנון 2 , עלולים להוביל לאסונות גדולים, כפי שחוו על בשרם האמריקאים באסון התאומים ובהוריקן קטרינה.

     האמריקאים הצביעו על יכולות לתקשורת בין מבצעית של כוחות ההצלה  כאחד היסודות החשובים  ביותר להצלת חיי אדם, כפי שהם  למדו  מאירועי אסון התאומים וההוריקן קטרינה. תרחיש פסימי של פגיעה במיכלי חומרים מסוכנים  במפרץ חיפה כתוצאה מטיל או מרעידת אדמה מדבר על 100000 נפגעים. בתחקיר מוסף הארץ אומר הפרופסור לסוציולוגיה אבי קירשנבאום, מומחה להתגוננות אוכלוסיה וניהול אסונות, היה חוקר בפיקוד העורף עד לפני שש שנים. גם הוא מכיר היטב את מיכל האמוניה. "עכשיו החשש הוא מהקטיושות, אבל אם תהיה רעידת אדמה? כל מפרץ חיפה יכול בבת אחת להתפוצץ. אני יודע את הנהלים כי אני הייתי בפיקוד העורף ואמורים לרוקן את המקומות האלה".
     אתה מדבר על קטסטרופה בסדר גודל שהמדינה לא חוותה אף פעם?
    "נכון. זאת הסיבה שאני לפעמים לא ישן בלילה. אני ברוך השם לא גר על יד המיכל" אומר הפרופסור קירשנבאום.
     
    תרחיש רעידת אדמה: ועדת ההיגוי קבעה שמדינת ישראל תיערך, כ"תרחיש ייחוס לאומי", לרעידת אדמה בעוצמה של 7.5 שמוקדה בבית שאן. אין בכך כדי להתיימר לנבא את שיתרחש, אלא מתווה להיערכות המדינה. לפי הבנתנו רעידת אדמה כזו תגרום ל:-
      תיאור הנזק שיגרם ברעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בעמק בית שאן , הרוגים:  16,000 ,  פצועים קשה: 6,000,  פצועים קל:  83,000 , מפונים:  377,000 , מבנים שנהרסו:10,000, מבנים עם נזק כבד:   20,000 , מבנים עם נזק קל עד בינוני: 104,000.

    התרחיש קשה ויש לו היבטים רבים ואולם ברור כי בתרחיש רעידת אדמה או התקפת טילים על מפרץ חיפה, רוב תושבי האזור עוזבים את בתיהם ואת מקומות העבודה , נעים מצד לצד ומחפשים הוראות והכוונה. חלק מאנשי כוחות ההצלה עלול להיפגע ואינו יכול לתפקד וחלק פשוט אינו יודע מה לעשות כי מערכות התקשורת עלולות לקרוס. התנועה עומדת , כל המדינה פקוקה . השוטרים אינם יודעים לאן לכוון את התנועה. מגן דוד אדום מודיע לפנות פצועים לבתי החולים בחיפה ואולם ענן הגז המסוכן חוצץ בין הקריות לבתי החולים בחיפה ומעבר בו עלול לגרום לנפגעים רבים נוספים. כולם מנסים להאזין לרדיו האזורי שמנסה לכוון את האנשים וכוחות ההצלה. המערכת היחידה שמתפקדת הם הצ'טים באינטרנט. העורך בחדר החדשות מנסה להעביר מסרים לעירייה , ולפיקוד העורף , אף אחד אינו עונה.

     מערכת ההצלה אינה עובדת באינטרנט. למפקדים בצה"ל ובפיקוד העורף אין כתובת אינטרנט. זה הוא תרחיש בלהות דמיוני אבל הוא עלול להתרחש.

    גם תחקיר הארץ מתאר תרחיש דומה במקרה של פגיע במיכלי הגז במפרץ חיפה: "ענן גז חסר צבע, אבל עם ריח חריף שאותו לא ישכחו הניצולים לעולם, שיתפרץ כהרף עין ממיכל האמוניה המבוקע של חיפה כימיקלים, ייתלה מעל שמי המפרץ וינוע עם הרוח. אולי לכיוון חיפה, אולי לכיוון הקריות. בכל מקום שבו יעבור הענן השקוף הזה יותיר אחריו מוות וכאב. בהתחלה הריח, ואז הצריבה האיומה בעור, בעיניים, בריריות האף, בריאות. מי שייחשף לגז, ייפגע מיד. מי שייפגע, ישאל את נפשו למות. רבים מהנפגעים ברדיוס של שלושה ק"מ מהמפעל אכן ימותו. ברדיוס של 12.7 ק"מ מהמפעל עדיין יהיו נפגעים. הכל תלוי במזג האוויר, בכמות האמוניה שבמיכל הענק וביכולת הטיווח של חסן נסראללה. איך שרותי ההצלה ידעו ויוכלו לקבל הוראות, ולדבר אחד עם השני בתנאים קשים של אסון פתאומי ורב נפגעים?

    תאימות בתקשורת:

    האמריקאים נערכים במגוון דרכים. ראשית בארה"ב יש אחראי לכל התרחישים ,זה הוא המשרד לבטחון פנים (DHS) שהוקם לאחר אסון התאומים והחל לפעול ב 2002. אצלנו מדברים על ועדות חקירה אך החלטה על  גורם מאחד ומתאם אינה יכולה ואינה צריכה לחכות . המשרד הפדרלי לביטחון פנים, הקים תשתית  תקשורת פדרלית עצמאית (HSIN) שאינה תלויה בגורמים אחרים כמו חברות התקשורת. למערכת קישוריות לכל המדינות בארה"ב ולערים מרכזיות . המערכת מבוססת על רשת של סיבים אופטיים וגיבויים שונים: ניחים, נידים, מוטסים ולוויניים. המערכת מבוססת על רשת האינטרנט ופרוטוקול ה IP . שמונים וחמשה אחוזים ממערכות התקשורת בארה"ב הם מערכות פרטיות ועירוניות . המערכת של הממשל הפדרלי בארה"ב , הקימה ארגונים ומערכות לתיאום, ותאימות עם המערכות הפרטיות והעירוניות במטרה לשפר את יכולות התקשורת עם כל גורמי ההצלה. מערכות אלו קיבלו תנופה בשנה האחרונה לאחר המחדלים בפעילות באסון ההוריקן במפרץ מכסיקו.    

    הוושינגטון פוסט מתאר את התקשורת ובמיוחד הקשר הסלולארי, ככשל הגדול ביותר בתחום התקשורת בניו אורלינס בזמן סופת ההוריקן קטרינה, כשל שהביא למניעת טיפול והצלה מאנשים רבים. הסופה הקטלנית גרמה למותם של למעלה מ1800 איש , מאות אלפים מפונים ונזקים של יותר מ 75 מיליארד דולר. כתב הוושינגטון פוסט מתאר מאות צוותי הצלה על סירות שלא היה ביניהם קשר, ספינה שהתמלאה וגילתה ניצולים נאלצה להשאיר אותם לנפשם בהעדר יכולת לקרוא לספינה אחרת . המטרה של 60000 הרשויות העוסקות בהצלה בארה"ב היא למנוע את חזרתו של מגדל בבל כפי שקרה באסון התאומים ובאסון קטרינה.

     ברגע האחרון כשהרשויות בארה"ב היו כבר נואשים ממגוון האפשרויות , כוחות המשימה והעלויות העצומות , הגיע להם ההזדמנות ליישם פתרונות זולים וזמינים שיחזיקו מעמד לזמן רב. בהוראת נשיא ארה"ב, המשרד הפדרלי לביטחון פנים חויב לעבוד צמוד עם הרשויות המקומיות במדינת לואיזינה.

    חברות הסלולאר: לאחר תיקון מגדלי האנטנות שניזוקו הוסיפו גיבויים לחיבור המגדלים באמצעות סיבים אופטיים, מערכות מיקרוגל ותקשורת לוינים במידת הצורך . הפתרון למצבי החירום  נמצא באמצעות רכישה של עשרות יחידות של ציוד גישור עצמאי המורכב מאנטנות המורכבות על משאיות הכוללות, אנטנות, קישור לוויני ואספקת כח באמצעות  גנרטורים מונעים בגז. משטרת לואיזינה רכשה 300 מכשירי רדיו עודפים אותם היא תחלק לכוחות ההצלה על מנת לאפשר תאימות בציוד. ברמה הפוליטית נתקבלה החלטה המחייבת את חברות התקשורת בארה"ב והרשות הפדרלית לתקשורת(FCC ) לפעול לפי נוהלים , שיוכתבו ע"י המשרד לביטחון פנים(DHS).

    סיבים אופטיים, רשתות אלחוטיות וגיבויים: ממשלת לואיזינה ועיריית ניו אורלינס החלו בהתקנת מערכות תקשורת עצמאיות המבוססות על סיבים אופטיים ורשתות WI FI  אלחוטיות. רשת הסיבים האופטיים  ורשת ה WI FI הוכיחו יתר עמידות לעומת הרשת הסלולארית והקווית. חברת בל סאוט החליפה מאה אלף קצוות של חוטי נחושת בסיבים אופטיים והחלה בהתקנת שירות אלחוטי מבוסס WIMAX. רשתות אופטיות הוכפלו . מרכזיות המחוברות עם שני סיבים מחוברות עתה עם 4 סיבים אופטיים. גנרטורים המופעלים בגז הותקנו לגיבוי רשת החשמל החיונית להפעלת ציוד התקשורת. הם עדיפים על מיכלי דלק שמחייבים מילוי תמידי, והדלק תמיד במחסור בזמן אסון. יותר גיבויים, יותר גמישות, מערכות כפולות, זו המדיניות של חברות התקשורת. תנועת השיחות באזור האסון במשך חודש לאחר האסון עברה את כמות התקשורת החודשית  של העיר ניו יורק. גם אצלנו הייתה עליה דרמטית במספר השיחות בזמן 34 ימי המערכה בלבנון.

    המגזר הפרטי: גם למגזר הפרטי היו הרבה מטלות בתחום התקשורת . החשוב שבהם היה נושא הגיבוי והאפשרות להשתמש בגיבויים ממקומות חלופיים. רוב החברות היו ערוכות למצבי חירום , דבר שהקל עליהם להתאים את הפעילות למיקום משתנה ולקצר את זמן ההמתנה לחזרה לשיגרה. היערכות החברות כללה מערכת תקשורת עם העובדים שחלקם התפזר ברחבי ארה"ב. גם הסקטור הפרטי שהתאים את עצמו לשיחות על האינטרנט הצליח לשמור על יכולות דיבור למרות קריסת מערכת הטלפוניה.

    הממשלה:נציג המשרד לבטחון פנים בלואיזינה אומר "שיתוף הפעולה בין הממשלה ,והרשויות המקומיות יכול לשמש דוגמה לאזורים אחרים בארה"ב. אני נוקט בשיטת "המקל והגזר". אני נמצא בקשר עם כל הגורמים באזור על מנת להדריך אותם ולהבטיח את שיתוף הפעולה שלהם ומעורבותם,  הנדרשים לביצוע המשימות. השריף לא עובד בשבילי. צריך הרבה סבלנות". כשהסבלנות מלווה בכסף זה כנראה עוזר. 

     לא צריך לחכות למסקנות ועדות החקירה השונות  על מנת ללמוד ולהפעיל בצורה נכונה ומידית מערכות תיאום בקרה ושליטה במצבי חירום.

    כדאי ואפשר ללמוד גם  מניסיונם של אחרים ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

    דרג את התוכן: