כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לשרוף את האוניות

    ask Alexander the great

    0

    נפרדנו

    24 תגובות   יום שישי , 28/10/11, 23:46

    פקחתי עיניים בלאות, עדיין שרוע על גבי,

    קרן אור ראשונה בקעה מחלון חדר השינה

    והעלטה החלה מתפוגגת

    ראשה היה מונח על חזי וכל גופה מעורטל.

    כך בדיוק נרדמנו ואני כמעט ולא משתי ממקומי כל הלילה

    עדיין שרוע על הגב, מביט בקווצות שיערה החלק

    וחש את נשימותיה הקצובות והחרישיות על גופי

    ישנה שנת ישרים נטולת דאגות ומחשבות

    אני בוהה בה ומעביר יד עדינה על גבה התחתון

    גופה נענה והיא כמו מחייכת תוך כדי שינה,

    מתכרבלת בתוכי, כמו רוצה לחסות,

    כאילו תרה אחר חיבה או אולי רצון אחר

    אני מהדק את החיבוק והיא מבליעה חיוך אסיר תודה

    נהנית מהסיטואציה, נהנית לפחות כמוני 

    __________________________________________

     

    כמידי שנה, אני וחבריי הקרובים נוסעים לטיול סקי המסורתי

    בכל קבוצה, תמיד ישנו את אותו מבוגר אחראי

    שתמיד ידע למצוא טיסה סדירה שלא נתקע עם צ'ארטר,

    שידע לשכור לנו את הרכב הכי מתאים,

    לא ישכח לוודא שנקבל איתו גם שרשראות לצמיגים עבור הכבישים המושלגים

    יתקין תוכנה של כבישי אירופה בג'יפיאס

    ימצא מלון עם ספא מרשים

    סקי אין וסקי אאוט

    ידאג לעשות לנו ביטוח לטיול

    לעשות את המיילים הנחוצים, לבצע העברות בנקאיות

    לעשות רזרביישן, להתקשר, לשלם, להודיע, להרשם, לחפש ולמצוא

    את החופשה המושלמת

    ולנו לכולנו, כל שנותר הוא לתת לו את מספר כרטיס האשראי

    ולהגיע לשדה התעופה

    כמה כיף לא להיות קמב"ץ לשבוע אחד בחיים האלו.

     _________________________________________________________

     

     

    מוסיקה של שבת בבוקר בוקעת מהמערכת

    הויטרינה הפונה לחצר פתוחה לרווחה

    היא עומדת יחפה במטבח,

    כל שהיא עוטה על גופה הוא טי שירט לבנה

    רעש קרקוש המזלג בתוך הכוס

    ביצים על האש, סלט נחתך, קפה נחלט

    אני ניצב מאחוריה, נשען על קורת הדלת ומתבונן

    כמה מהר היא החלה לחוש אצלי כמו בבית

    זה נעים לי

    אני מרחיק עצמי מהקיר ופוסע אליה

    אני מחבק אותה מאחור

    והיא אינה מופתעת, כאילו ידעה שאני צופה בה

    "בוקר טוב ממי" היא אומרת בקול שקט

    "איזו יפה את שאת ישנה" מצאתי עצמי משיב

    "כשאני ערה, אני יפה פחות?" היא מנסה לסחוט ממני עוד מחמאה

    אני אוחז בה ומסובב אותה מהשיש אל עבר המראה הגדולה שעומדת בכניסה

    וכך אנו עומדים ומביטים בה חבוקים

    "אנחנו מתאימים אתה יודע את זה?" היא ספק שואלת ספק אומרת

    "מתאימים מידי" אני משיב

    אני עונה את התשובה שהיא רוצה לשמוע ולא בהכרח את שאני חש

     ____________________________________________________

     

    יומיים לאחר מכן נפרדנו

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/11 03:09:
      כל רגע בחיים שלנו יכול להיות יפה ומרגש גם אם לאחר מכן הוא נעלם (יומיים לאחר מכן נפרדנו) העיקר שתדע להנות ולזכור את הרגעים היפים...
        16/11/11 20:15:
      what was always meant to be,Will always find a way
        9/11/11 22:36:

      צטט: זמן קסם 2011-11-05 12:15:14

      אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

      and you can say that again

        9/11/11 22:36:

      צטט: לולה* 2011-11-09 14:19:33

      זו לא היא זה אתה?
      העיקר שיש סקי עם מבוגר אחראי (שזה לא אתה כמובן, כבר הספקתי לקרוא).
      יש לי גם הרגשה שכל המבוגרים האחראים תפוסים :)

      הוא אכן תפוס

        9/11/11 14:19:

      זו לא היא זה אתה?
      העיקר שיש סקי עם מבוגר אחראי (שזה לא אתה כמובן, כבר הספקתי לקרוא).
      יש לי גם הרגשה שכל המבוגרים האחראים תפוסים :)

        8/11/11 19:18:
      באסה אבל לפחות אמיתי יש שנותרים יחד בשביל לומר יש לי אהבה והיא לא בהכרח נכונה,ותמיד דלת נסגרת ויש חלון נפתח :)
        5/11/11 12:15:
      אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
        1/11/11 22:58:
      אוף כל פעם אני מצפה לסוף טוב, אך לא איתך..אין מצב..
        30/10/11 08:34:

      צטט: noami4u 2011-10-29 20:02:02

      אין גבול לייללנות הזאת שהפכה לסמל ההיכר שלך. כבר כתבתי לך - אני מניח שאין גבול ל"אמא תרזות " למינהן שתתנדבנה , אחת ושתיים, לנחם את "ליבך השבור" וכבר, במהירות האור, הן תאכלנסה מחדש את סדיני מיטתך. אבל, בכל זאת, כמו בכל דבר, צריך לנהוג גם בייללנות שלך, במידת הזהירות, שהרי השימוש האינפלציוני שאתה עושה בקולות הבכי והנהי שלך, עלול להעלות על העצבים של לפחות מהמתוחכמות שבין הבנות כאן. אז דיר באלאק, נהג במשורה בקיטש המחליא הזה של הדמעות.

      האמת שהתגעגעתי, אתה חייב לבוא לבקר יותר, מבטיח פינוקי קיטש לרוב....

        29/10/11 23:54:

      צטט: noami4u 2011-10-29 20:02:02

      אין גבול לייללנות הזאת שהפכה לסמל ההיכר שלך. כבר כתבתי לך - אני מניח שאין גבול ל"אמא תרזות " למינהן שתתנדבנה , אחת ושתיים, לנחם את "ליבך השבור" וכבר, במהירות האור, הן תאכלנסה מחדש את סדיני מיטתך. אבל, בכל זאת, כמו בכל דבר, צריך לנהוג גם בייללנות שלך, במידת הזהירות, שהרי השימוש האינפלציוני שאתה עושה בקולות הבכי והנהי שלך, עלול להעלות על העצבים של לפחות מהמתוחכמות שבין הבנות כאן. אז דיר באלאק, נהג במשורה בקיטש המחליא הזה של הדמעות.

      אם יורשה לי - דווקא המתוחכמות שבין הבנות כאן יצליחו להתעלות מעל מה שקראת לו ה"קיטש המחליא" וישכילו להתרשם מהשימוש המגוון במילים, בבחירת מבנים תחביריים מעניינים, בסגנון מאוד מקורי ואפילו בבחירת נושאים לא שגרתית (איפה עוד ראית פיסקה על טיול סקי באמצע פוסט על פרידה?) קיטשי זה לא. וגם לא יללני. מדובר באומנות. ולמען הסר ספק - אין כל קשר ביני לבין סדיני מיטתו של הכותב. 

        29/10/11 20:21:
      אין על קיטש.....
        29/10/11 20:02:
      אין גבול לייללנות הזאת שהפכה לסמל ההיכר שלך. כבר כתבתי לך - אני מניח שאין גבול ל"אמא תרזות " למינהן שתתנדבנה , אחת ושתיים, לנחם את "ליבך השבור" וכבר, במהירות האור, הן תאכלנסה מחדש את סדיני מיטתך. אבל, בכל זאת, כמו בכל דבר, צריך לנהוג גם בייללנות שלך, במידת הזהירות, שהרי השימוש האינפלציוני שאתה עושה בקולות הבכי והנהי שלך, עלול להעלות על העצבים של לפחות מהמתוחכמות שבין הבנות כאן. אז דיר באלאק, נהג במשורה בקיטש המחליא הזה של הדמעות.
        29/10/11 19:19:

      צטט: קויוטי 2011-10-29 18:39:56

      תשמע, בקצב הזה בסוף יצא ממך אחלה גבר..

      יפה לך הרכות. ההכרה בפגיעות, בחולשה.

      וכתבת יפה ובגובה העיניים (והפעם בלי כמעט.. טוב, אולי המשפט הלפני אחרון, אבל נסלח לך :)).

      אז אני אשמור על הקצב...

        29/10/11 19:19:

      צטט: kruveet 2011-10-29 18:33:18

      תגיד

      אפשר את המספר של הקמב"ץ? כל כך נמאס לי תמיד להיות זו שמסדרת הכל. 

      כל אחד צריך קמב"ץ בחיים

        29/10/11 18:39:

      תשמע, בקצב הזה בסוף יצא ממך אחלה גבר..

      יפה לך הרכות. ההכרה בפגיעות, בחולשה.

      וכתבת יפה ובגובה העיניים (והפעם בלי כמעט.. טוב, אולי המשפט הלפני אחרון, אבל נסלח לך :)).

        29/10/11 18:33:

      תגיד

      אפשר את המספר של הקמב"ץ? כל כך נמאס לי תמיד להיות זו שמסדרת הכל. 

        29/10/11 15:54:
      בא והולך, העיקר שהחלון פתוח מעט, שלא תצטנן-תרתי משמע.
        29/10/11 15:10:

      צטט: Rain Drops 2011-10-29 13:08:30

      צטט: Mr louis 2011-10-29 11:25:09

      צטט: Rain Drops 2011-10-29 10:00:26

      באסה. מצד שני, בפסקה האמצעית מצאנו את המבוגר האחראי, זה גם משהו!

      שהוא כמובן לא אני..:)

       

       

       

      אפשר להאשים אותך במלא דברים
      אבל אני בספק אם תמצא מישהו שאי פעם יאשים אותך בבגרות (או רצינות) יתר

      העובדות כנראה בלתי ניתנות לערעור, לצערי

        29/10/11 13:24:
      אאוץץץץץ......
        29/10/11 12:13:
      עצוב...
        29/10/11 11:25:

      צטט: Rain Drops 2011-10-29 10:00:26

      באסה. מצד שני, בפסקה האמצעית מצאנו את המבוגר האחראי, זה גם משהו!

      שהוא כמובן לא אני..:)

        29/10/11 11:24:

      צטט: קליגרפית 2011-10-29 09:43:47

      למה???

      לו הפתרונים

        29/10/11 09:43:
      למה???
        29/10/11 01:03:
      עצוב משהו...

      ארכיון

      פרופיל

      Mr louis
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין