שיחת הטלפון הפתיעה אותי. היה זה בקיץ, זמן מה לאחר שפרסמתי את הפוסט "התפטרות צבי צמרת – הפספוס והתסכול", חזרתי מהליכת בוקר. על הקו היה צבי צמרת. "רציתי לומר לך שאת זו שצודקת, הרבה יותר מאחרים. ...הסיפור של הבגרויות הוא הסיפור האמיתי". חשבתי לתומי שהשיחה תסתיים בחיזוק חיובי על הדברים שכתבתי, אבל היא המשיכה והתגלגלה. נאמרו דברים שהם רובם חיזוק ותוספת לפוסט שכתבתי, אבל הייתה גם אמירה שהפתיעה : "ההחלטה של הבונוסים - ידי במעל... אני גאה בזה מאוד". ברגע הראשון חשתי כמי שמספרים לה "סקופ" . אחר כך הבנתי שהדברים ידועים ועומדים להתפרסם "הלכתי לראשי האוניברסיטאות, סיפור שיתפרסם ב"הארץ" שירצה לתקוף אותי בנושא... המצב עוד יותר קשה ממה שאנשים יודעים. אנחנו מדינה עם 650 בחינות, אחרינו שווייץ עם 80 בחינות. 150 מקצועות ושוויון שהוליד 100 בונוסים" כך אמר לי צמרת כדי להסביר את הצעד שעשה. זה לקח למעלה מחודשיים, השבוע הגיעה ה'מתקפה' הצפויה - "הרפורמה שתפגע במדעי הרוח והאומנויות" כך זעקה כותרת "הארץ" בכתבה גדולה. כך זעק גם ד"ר בני כינורי כאן ב"קפה" וזכה לקידום באתר "הארץ" תחת הכותרת "מי מזלזל בלימודי הרוח?" האומנם? פוסט זה בא להעמיד דברים על דיוקם, להראות כי יחסית למצב הנוכחי שבו 150 מקצועות בחירה, מדובר בצעד מתבקש, אם לא הכרחי. נכון, ור"ה הלכה קצת רחוק מידי כאשר צמצמה את מקצועות מקבלי הבונוס המוגבר ל-8 בלבד, אבל כבר בהודעה המקורית דובר על גמישות מסוימת, "כל אוניברסיטה תוכל להחליט אם להוסיף מקצועות בודדים לרשימה בסיסית ומוסכמת זו, וזאת באופן כללי או בהתאמה לתחומי לימוד שונים." משום מה בחרה העיתונות להתעלם מפסקה זו. התיקון הקל יגיע כנראה בעקבות דרישת משרד החינוך .הועדה תתכנס שוב וכנראה תוסיף כמה מקצועות טכנולוגיים: מדעי המחשב, חשמל, אלקטרוניקה ובקרת מכונות. ותישקל הוספת המקצוע גיאוגרפיה לרשימה (כתבה ב"הארץ). בקריאה לדבר על זה בפייסבוק ההתבטאות הייתה קשה יותר גזר דין מוות למדעי הרוח או צמצום הכרחי? בניגוד לכותרות, הרפורמה הזו לא תפגע במדעי הרוח, ההפך הוא הנכון. מצבם היום כל כך גרוע שהרפורמה הנוכחית עשויה רק להועיל – מבין 6 מקצועות בחירה עליהם הוחלט לתת בונוס מורחב, 3 מקצועות הם ממדעי הרוח (תנ"ך מורחב, היסטוריה מורחב וספרות מורחב) כיום רק 300 תלמידים מהחינוך הממלכתי לומדים תנ"ך מורחב וכך גם היסטוריה מורחב (צצ) ובאשר לפילוסופיה, אחד ממקצועות הרוח שנגד "ביטולו" זעקה הכתבה - בכל מערכת החינוך לומדים רק 183 תלמידים. האם יש הצדקה לקיים מקצוע כזה? (הנתון ממסמך מחלקת המחקר של הכנסת "מקצועות הבחירה לבגרות"/יובל ורגן), גם באוניברסיטאות מדעי הרוח במשבר עמוק, אז מה יש לקלקל? את הלך הרוח והשיקולים העומדים היום בבחירת מקצוע "בחירה", משקף קטע משיחה שהייתה בין חברתי, מורה לביולוגיה, לבין תלמיד מצטיין, אשר החליט לעזוב את המקצוע. התלמיד הסביר את השיקול: "אצלך אני משיג 92 'עם להתאמץ' ובמגמת 'פרסום' אני משיג 98 בלי להתאמץ. אז למה שלא אבחר ב 'פרסום'?". במצב הקיים היום, בו התלמיד מקבל בונוס זהה לשני המקצועות, אין ספק שהתלמיד צדק. בעקבות ההחלטה החדשה של ור"ה, האוניברסיטה משדרת לו – "אני מעדיפה שתבחר בביולוגיה/כימיה/פיזיקה במקום פרסום, אם אתה מסוגל לכך" או כדברי ההודעה "שיטת החישוב החדשה נועדה לעודד את התלמידים ללמוד את המקצועות הבסיסיים בהיקף מוגבר כהכנה ללימודים אוניברסיטאיים. " ההחלטה תכניס שיקול נוסף לשיקוליו של התלמיד. אותו תלמיד המסוגל ואשר אוהב את מקצועות המדעים , או מקצועות הרוח שהוזכרו, יבחר בהם. הוא ימנע לבחור מקצוע אחר רק משום שהוא קל יותר ולכן "כדאי" יותר. ומה באשר לאומנויות, האם ההחלטה תבטל מקצועות אלו? ההחלטה לא ביטלה שום מקצוע . היא עשתה דיפרנציאציה לגיטימית של חשיבות מבחינת האוניברסיטה. כיום כאשר הביקוש למקצועות מדעי החברה הוא גדול מאוד, כולם רוצים ללמוד תקשורת, ניהול, עסקים וכו', אין לאוניברסיטה שום סיבה לעודד מקצועות אלו, במילא ירשמו. יש לה סיבה לעודד מקצועות הנמצאים בשקיעה, או שהסטודנט מגיע אליהם לא מוכן מספיק כמו לימודי המדעים (ראו פוסט "למה חתני פרס נובל לכימיה לא מרוצים?" ). תלמיד/ה אשר מוכשרים באומנויות יוכלו להמשיך ולבחור במגמה. גם לבתי הספר יהיה רצון להמשיך "למתג" עצמם במקצוע ייחודי. נכון, הבונוס יהיה מצומצם יותר אבל הוא עדיין קיים (10 נקודות) האם בשל כך יבחרו ללמוד פיזיקה , למרות שהמקצוע לא מתאים לכישוריהם? בוודאי שלא, עדיף להם לקבל 100 במקצוע האומנות ולא 70-60 בפיזיקה. יותר מזה , תלמידי מוזיקה יכולים לגשת גם ל"רסיטל" ולגשת למעשה ל 10 יחידות לימוד, אין ספק שיש לכך יתרון. ומה באשר לתלמידים ה'חלשים'? אלו יוכלו להמשיך ללמוד את המקצועות ה"קלים" יותר, אשר יאפשרו להם לקבל "זכאות לבגרות". במקביל, השאיפה ל"זכאות" המהווה כיום מדד להצלחת בתי הספר, תשמר חלק מהמקצועות ה"קלים". נכון, אותו תלמיד 'חלש' יסיים עם תעודת בגרות אשר לא תאפשר לו להתקבל בקלות לכל פקולטה שיחפוץ באוניברסיטה. האם זה לא לגיטימי מבחינת האוניברסיטאות? ומה עם האינטרס של משרד החינוך/צבי צמרת בנושא? מקצועות הבחירה התרבו בשנים האחרונות בין היתר בגלל הרצון להגדיל את המגוון וכדי להותיר מרחב אישי של בחירה, במיוחד עם צמצום החינוך המקצועי והשאיפה להגיע לאחוזי "זכאות לבגרות" גבוהים יותר. הבעיה היא שכדור השלג גדל יתר על המידה ומספר מקצועות הבחירה רב מידי, הרבה מעבר למקובל בעולם. מסמך מממ מציין גם כי מדיניות שר החינוך היא "לצמצם את מספר מקצועות הבחירה לבגרות", בין היתר על מנת לחסוך במשאבים, ולהפנות אותם ללימודי הליבה. לפני שנתיים הציג השר כיעד רצוי צמצום של 25% במקצועות הבחירה. למרות היעדים שקבעה ועדה שהוקמה בנידון, לא הצליחו עד אוקטובר 2010 לצמצם מהמקצועות העיוניים ולו מקצוע אחד, לעומת זאת נוספו 3 מקצועות בלימודי שפה זרה, איטלקית, פרסית וסינית. למעשה, רק 'כוח חיצוני' יכול להביא לשינוי אמיתי, משום שהחלטה פנימית במשרד החינוך מעוררת התנגדויות של מפקחים, מורים, ארגוני מורים וכו' ובצדק מבחינתם. החלטת ור"ה היא אותו 'כוח חיצוני' אשר תפעיל את 'כוחות השוק', תעלה שיקולים נוספים ולגיטימיים בבחירת התלמיד ותייצב את המערכת במספר מקצועות קצת יותר שפוי. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בהחלט
ועוד
לרביב,
אני מסכימה איתך בכל.
לא רק שההנחה שעומדת מאחורי המהלך הוא ששינוי מערכת החינוך הוא בלתי אפשרי , אלא זה מה שהבין צבי צמרת - ולכן הוא בחר לעקוף את משרד החינוך. הוא עשה זאת לאחר שהוא היה בתוך המערכת והבין ששינוי מבפנים בלתי אפשרי. בגלל זה הוא החליט ללכת הביתה, אבל קודם שהלך הגיע לור"ה וביקש מה שביקש והם נענו.
האם אני חוגגת את המהלך? ממש לא! אני טוענת שבסיטואציה הנוכחית זה היה בלתי אפשרי אחרת.
אגב, זה שהמערכת מונעת על ידי מהלכים מבחוץ זה כבר נקבע על ידי עצם מתן הבונוסים לפני שנים רבות, לא עכשיו.
לשבת שלום,
לא אין סתירה בין הדברים. אני בעד שיקום המקצועות הטכנולוגיים. גם אין לי בעיה שיחליטו שמקצוע הפילוסופיה הוא מקצוע חובה כיוון שהוא חשוב. אבל צריך להחליט על כך.
בחירה במקצועות הליבה המורחבים כמקבלי בונוס , היא דרך אחת לעודד מקצועות אלו. החליטו ראשי האוניברסיטאות שהם לא רוצים לעודד את מקצוע הפילוסופיה, מה שאני טוענת שלא ההחלטה הזו "הרגה" את המקצוע. אני טוענת שמלכתחילה לא היו למקצוע הזה "חיים".
לבוא ולטעון שההחלטה היא גזר דין מוות למקצועות מדעי הרוח היא לא נכונה. היא מקסימום לא הפיחה חיים בחלקם. בחלקם האחר כן.
בהערת סוגריים - אני בכלל לא יודעת מאין יקחו מורים רבים לתנ"ך, היסטוריה, ספרות אם אכן יהיה שינוי בביקוש למקצועות אלו.
כפי שכתבתי אני לא חושבת שכל שאר המקצועות ייכחדו, אל תשכח שגם לאחרים יש בונוס רק לא מוגבר. היום למשל יש מקצוע אחד מוגבר - פיזיקה בטכניון. האם בגלל זה כולם לומדים פיזיקה?
גם מתמטיקה מוגבר זוכה לבונוס מוגבר. האם בגלל זה כולם לומדים 5 יחידות מתמטיקה? בוודאי שלא.
ימשיכו ללמוד את מדעי החברה, רק מי שמוכשר לכך יבחר את מקצועות המדעים/הרוח על פי כישוריו ורצונו.
ערן,
ראשית תודה.
הפוסט הזה לא בא לבחור איזה מקצוע כן ללמד ואיזה מקצוע לא. הוא בא להצביע על בעיה. 150 מקצועות זה הזוי.
100 מקצועות שבהן הבונוס זהה, גם זה הזוי.
אין לי שום בעיה עם מקצוע האזרחות, להיפך. אגב, יש מקצוע של 5 יח"ל באזרחות, אני לא יודעת עד כמה הוא נפוץ.
שושי, הדגש על פגיעה במדעי הרוח נוצר בגלל מי שמקדמים את הסיפור אבל ההחלטה על ביטול הבונוסים היא בעייתית.
אני שותף לדעתך שצריך לצמצם את מספר בחינות הבגרות- נדמה לי שכאן בחרו לעשות זאת בדרך הכי עקומה שאפשר.
צמצום של בחינות הבגרות צריך להיעשות בדרך מסודרת, תוך יצירת אלטרנטיבות (בחינות פנימיות, עבודות חקר, פורטפוליו) בצורה שתאפשר להמשיך ללמד מקצועות מגוונים בבתיה"ס בצורה מעמיקה. כאן ניסו להפוך מקצועות רבים ל"שווים פחות" במטרה שהם יגוועו ומספר הנבחנים בהם יתמעט, כדי שבבוא היום ניתן יהיה לבטל אותם לגמרי.
לדעתי, ההנחה שעומדת מאחורי המהלך הזה הוא ששינוי מערכת החינוך מבפנים הוא בלתי אפשרי ולכן האוניברסיטאות הן אלה שצריכות להכתיב את המהלכים שישפיעו על מבחני הבגרות. זו גישה שאת, כמורה במערכת החינוך, צריכה לחשוש ממנה יותר מכל - כי היא בעצם נותנת לגיטימציה לסגירת הדברים "מעל ראשה" של מערכת החינוך התיכונית..
לצערי, התלמידים מונעים היום על חדח אינטרסים אשר הטמיעו בהם , והם למדו אותם מהר מאוד.
אני לא מצדדת באותם אינטרסים, אני רק אומרת שהמצב הנוכחי בו קיימים 150 מקצועות, 100 מקצועות עם בונוס, כאשר הבונוס הוא שווה לכל, הוא מצב בלתי הגיוני. מוכרח היה לשנות אותו.
כפי שכתבתי בתגובה קודמת, כל נושא הבונוסים זר לי, אני בכלל לא מבינה למה הוא צריך להיות. אבל משהו קיים לא ייתכן שהוא ינתן לא בצורה דיפרנציאלית.
הטענה של פגיעה במקצועות הרוח לא הגיונית מלכתחילה כי דווקא מקצועות הרוח קיבלו בונוס מועדף.
מי שלא קיבל בונוס מועדף כלל הם אכן מקצועות מדעי החברה, אבל כאמור הביקוש להם גדול בלאו הכי מאוד.
שלום שושי
ראשית אני רוצה לומר, כפי שאת וודאי יודעת מתגובותי לפוסטים שלך בעבר, שאני רוחש הרבה כבוד והערכה לעבודתך עבור המורים ושיפור מערכת החינוך בכלל.
בהקשר לעניין עצמו את לא באמת סותרת את הדברים העקרוניים שנאמרו בעניין ב"הארץ" וגם לא את דברי (ובהגינותך, אני חייב לומר, את גם לא מסתירה זאת). את פשוט סוברת אחרת ומסכימה עם סדר העדיפויות החדש שמשרד החינוך מנסה לייצר.
לגיטימי להחזיק בדעות אחרות.
אני, בכל מקרה, איתן בדעתי שאם רפורמה זו תקרום עור וגידים מצבה של מערכת החינוך שגם כך היא במצב אנוש) יחמיר עוד יותר.
לדעתי הבעיה כלל איננה מסתכמת בסיפור ה"בונוסים" תכני הלימודים, שיטות הלימוד, ומטרות הלימוד אמורות להשתנות מן היסוד. (את והקוראים מוזמנים להיכנס דרך דף הבית שלי לפוסטים אחרים שכתבתי בנושא). העניין הנוכחי הוא פשוט עוד צעד גדול אחורה במקום קדימה.
ברי
איריס,
ראשית זה בסדר לא להסכים. אני חושבת שמלכתחילה שיטת הבונוסים היא פסולה ומיותרת. אבל אם החליטו לתת בונוסים, לא ייתכן שינתן בונוס זהה ל 100 מקצועות, מבלי להבחין ביניהם. זה גרם לזילות.