ערב שקט חולף על מפתן קרירות חדה חודרת לעצמותי כסימן מובהק שסתיו כבר כאן,פועם בחוזקה וקורא לבוא החורף.הרגשה לא נעימה של סיום יום בשעה מוקדמת מביא למחשבות יפות על קיץ,לימים הארוכים שנמשכו ללא סוף,על ימי נופש במקום כה רחוק שהמסע לשם הופך למפרך עם כל שנה שחולפת.

ואני,חושב על הימים שחלפו,מביט על עצמי במבט אחר,של עוד פיסת קמט שנוספה ללחיי כסימן שאיני כבר ילד.

החיים משתנים לנגד עיניי בצורה חדה,אהבות ואכזבות כחלק בלתי נפרד מושכות בחוטים כבובה על חוט המרקדת לצלילים אחרים.

יודע אני  שהאהבה שבי היא האחת בחיי,כה רוצה להתעורר ולהשיל מעליי את מורכבות החיים שנכפו עליי לפתע.משווע לחיבוק של אהבתי,לדעת שאני רק שלה.

תחושות אחרות אופפות אותי בימים האחרונים,תחושות של שאלות על היותי כאן,על טעויות שביצעתי,ועל מקומי במשוואה הנוראה בה מצאתי את עצמי לפתע.

מצבי הרוח המשתנים,מכניסים אותי לבלבול כה נוראי שאיני יודע האם אמת היא או שמא משחק הכופה על רגשותיי למזימה שאין בה גבולות?

כמה הייתי רוצה לתת לעצמי את ההרגשה האחרת של שחרור,של שלווה.

אני כה מצטער שרק נושא זה מעסיק אותי כמה ימים,לא הייתי צריך לנבור בכך,הרי אין בי דבר להמשיך בדיון הזה,אני מכלה את זמני ורגשותיי בדבר שאין לי כלום עימו.

כה רוצה אני לחזור אלייך,אל היעד האמיתי שבאמת ראוי ליחס ולאהבה.

רגעיי עימך הופכים לשלמות עלי אדמות,עימך מצאתי את סוד הקסם לחברות נאמנה ומלאת קסם.חלום רחוק שכל אדם היה רוצה להתברך בו.

חש אני שברכת אל נגעה בליבי כמצוות בראשית המפללת תפילה אנושית ברת חלום נשכח.

ושם,מרבדי הדמעות אפפוני אושר נלהב  למקרא מילותייך שליטפו  פניי ביריעות  סומק ראשון של תמימות המתפתלת בתוכי  התרגשות נאמנה.

כה רוצה את החיבוק החם ומלואו חמימותך רגש תמימות ראשונה כאדוות ילדות

נשכחת הפועמת בין הימים החולפים בלעדייך.

תודה שאת כאן תמיד,תודה שאת מקבלת אותי בטוב וברע,ותודה ענקית על החיבוק הכל כך חם שאת נותנת לי בכל רגע ורגע.ותודה גדולה על ברכת האלוהים שאני חווה בתקופה האחרונה.

ואת חסרה לי עתה...והמון.