סוף סוף הבנתי מהו הערך המוסף הסודי ביותר שיש ליום השבת- למשך יממה אתה שוכח, או לפחות לא מודע, עד כמה ההנהגה שלנו גרועה. אבל, לכל שבת יש מוצאי שבת, ואז אתה פותח חדשות ומגלה את המציאות כפי שהיא. ממשלה אימפוטנטית בכל מה שלא נוגע לפינוי מאחזים...

והנה אנחנו שוב כאן- הדרום בוער והחמאס חוגג, הפרשנים קודחים והפוליטיקאים מאיימים, הילדים מרטיבים וההורים מסכנים. ככה נראה לו עוד סופ״ש טיפוסי בישראל 2011. אה, נכון, זו לא ישראל 2011, בישראל א׳ יצאו לפאבים ושתו בירות והפגינו בכיכר ואכלו סושי, ובישראל ב׳ סניף דרום ישנו במקלטים (אם יש מקלט) או מתחת לשולחן (אם אין מקלט). אתם לא מרגישים שהיינו בסרט הזה לא מזמן? לא טעיתם, אתם מוזמנים להציץ במה שכתבתי ב-20/8/11. לנוחיותכם, אצרף זאת בסוף הפוסט ותוכלו לראות איך כלום לא משתנה...

אני חוזר ואומר, אין לי טענות לחמאס ולג׳יאהד האיסלאמי, הם עושים מה שהם יודעים לעשות. מה חשבתם, שאחמד ג׳אברי ימצא לו תחביב חדש עכשיו שגלעד כבר לא אצלו? או שאולי חשבתם שחמאס יחכה לפחות עד שיושלם שלב ב׳ של עסקת שליט כדי לחזור ל״התנגדות״? הבעיה היא לא החמאס, הבעיה היא, כרגיל, אנחנו. הבעיה היא שראש הממשלה לא ממהר להגיב בעוצמה כי הוא עושה משוואה פשוטה- אם אני אגיב חזק אז כל העולם ירדוף אותי, לעומת זאת אם אני אאיים בתקשורת אבל לא אעשה כמעט כלום במציאות, לא יקרה לי כלום. מה נראה לכם? שיתחילו פה הפגנות המוניות נגד מדיניות הביטחון (שתי מילים שלא הכי מסתדרות) של ביבי? נראה לי שאחרי אמש ניתן להניח שהפגנות גדולות לא נראה פה עוד הרבה זמן. אז נבחרינו המצוינים מתייצבים בתקשורת וזורקים איומים אלו ואחרים, אבל בסופו של יום לא קורה כלום. אולי הצבא מפציץ פה ושם אבל לא משהו שיימנע את הירי. ולא, אני לא קורא לכניסה קרקעית. בדיוק כמו בנושא גלעד שליט, יש ה-מ-ו-ן אפשרויות אחרות רק שלכל אחת מהן יש מחיר ולממשלת ישראל זה מחיר גבוה מדי, לעומת המצב הנוכחי שזה דווקא נסבל מבחינתם.אז כמובן שעכשיו מתחילים לחפש אשמים אחרים וזורקים את האשמה על כיפת ברזל. מסכנה... מתי נבין שהיא בכלל לא הפיתרון, מקסימום אקמול יקר מאוד? ובחוסר ברירה נאלץ להישאר עם פרשנים חמורי סבר שיטילו לאוויר מילים יפות כמו "הכלה", "רגיעה", הודנא", פיתנה". כיף חיים.

אז הנה התגובה אמש של ליברמן (מר-אני-מאוד-מיליטנטי-שונא-ערבים-ולועס-כאפיות-אבל-לא-עושה-כלום-בנידון-אלא -נהנה-מהכיסא-המרופד-והחליפות): “אנחנו לא מחפשים עימות עם הפלסטינים ולא רוצים לחמם את המצב, אבל לא נספוג מטח אחר מטח ללא תגובה”. גורם מדיני נוסף (הלוואי והיו פעם אומרים מי אלו ה"גורמים" האלה) אמר כי "לפי שעה ישראל לא מעוניינת להסלים ולכן ההערכה היא שהסבב יגיע לסיומו תוך זמן קצר, אלא אם יהיו פגיעות חמורות בנפש בקרב ישראלים".

וזה למעשה אומר הכל. ממשלת ישראל לא רואה בזה הסלמה, מבחינתה זה סתם עוד "סבב". מבחינתה זה נורמלי. אב ל-4 הרוג זה נורמלי. פצועים ישראלים זה נורמלי. 200,000 תלמידים שלא הולכים לבית הספר זה נורמלי. כחצי מיליון תושבים במקלטים זה נורמלי. ואחרי כל זה לתת להם עוד 550 מחבלים זה בטח ובטח נורמלי. 

אולי עדיף להיות לא נורמלי?

פוסט מה-20/8/11: http://cafe.themarker.com/post/2318256/