אולי מדובר בהשוואה קצת רחוקה, ובכל זאת יש מכנה משותף בין ההתנהגות המצרית בפרשת אילן גרפל, לבין התנהגות החמאס בפרשת שליט. החמאס חטף חייל ישראלי והחזיק אותו כבן-ערובה בתביעה לשחרור רוצחים הכלואים בכלא הישראלי. המצרים חטפו אזרח ישראלי-אמריקאי והחזיקו אותו בניגוד לכל חוק בינלאומי, עד שקיבלו ´כופר נפש´ בדמות 25 פושעים ומחבלים מצריים שישבו בכלא הישראלי.

צריך לציין כי אם בתחילה עצרו כוחות הביטחון המצריים את גרפל באשמת ריגול למען ישראל מטעם ´המוסד´, עד מהרה הם עמדו על טיבו והבינו כי בידיהם צעיר אמריקאי תמהוני ומשועמם, שחיפש קצת ´אקשן´ בהפגנות שהיו במצרים נגד המשטר המצרי הקודם. לא היה לו מעולם כל קשר למערכת הביטחון הישראלית ולא היתה כל סיבה להחזיק אותו במעצר אפילו שעה אחת. אבל התקשורת המצרית, כדרכה, ניצלה את מעצרו של גרפל כדי לפרסם סיפורים בידיוניים על פעולות הריגול שלו, על קשריו עם ´המוסד´ ועל הנזקים שהוא גרם למצרים. פה ושם היו כמה עיתונאים מצריים הגונים שקצת פיקפקו בכל הבדותות הללו, וטענו כי אף מרגל ישראלי לא היה משאיר במלונו את המחשב האישי ובו תמונותיו במדי צה"ל, וגם את התמונות שכביכול שיגר לישראל מההפגנות במצרים, ניתן להשיג דרך כל סוכנות צילום בינלאומית, אבל הם היו קול קורא במדבר האנטישמי המצרי.

ההנהגה המצרית ידעה שכל ההאשמות נגד גרפל הם ´עורבא פרח´, אבל היתה צריכה לפייס את דעת הקהל המצרית שהשתכנעה מהתקשורת האנטישמית המקומית, שאכן מדובר במרגל מסוכן. במקום להתנצל על המעצר המיותר ולגרש את ´המרגל´ לאלתר ממצרים, תבעה ההנהגה המצרית מממשלת ישראל לשלם לה ´כופר שחרור´, כדי לרצות את דעת הקהל המקומית, וזו נתבעה ונענתה. אגב במצרים יושב בכלא כבר 11 שנה אזרח ישראלי בדואי באשמת ריגול, וגם שם מדובר בפנטזיה מזרחית ולא בהאשמות של ממש, אבל עליו כנראה ממשלת ישראל עדיין לא הסכימה לשלם ´כופר שחרור´.

יש הרואים בשחרורו של גרפל תמורת שחרור אסירים מצריים, חלק מחיזוק הקשרים בין ישראל למצרים, ועדות לשיתוף הפעולה בין ההנהגה הצבאית המקומית לבין ממשלת ישראל. אבל יש רבים בעולם הרחב הרואים בשחרור אסירים, כמו גם בשחרור 1100 רוצחים תמורת שליט, משום התפרקות טוטלית של מדינת ישראל מכל נכסיה האיסטרטגיים וכניעה לסחטנות בלתי נסבלת. ההבדל הוא כמובן, שהחמאס הוא ארגון טרור, החוגג את שובם של רוצחים מתועבים והכניעה אליו היא כניעה מובנת לרוצחים, ואילו מצרים היא מדינה מקובלת במשפחת העמים, שהעולם הנאור אינו מעלה על דעתו לגנות אותה על כליאת שווא של אזרח חוץ, על האשמות בדויות ועל סחטנות בלתי נסבלת.