ניהול רציני ומקצועי של ההון האישי מתחיל בגיבוש תפיסת עולם מאקרו-כלכלית מסויימת, או במלה אחרת, בחזון.
בחלק א' נתתי בקצרה את עיקרי התפיסה המאקרו-כלכלית האישית שלי ואת השלכות ההשקעה המעשיות הנובעות ממנה.

בחלק זה של המאמר נעבור לשלב הבא בניהול ההון האישי, המתאפיין בירידה מרמת התיאוריה לרמת המציאות.
המטרה העיקרית של שלב זה היא לבדוק היכן בדיוק עומדת המציאות בשטח, כפי שהיא מתבטאת בזרימת ההון, ביחס לתפיסת העולם הכלכלית שלי.
למה אני מתכוון במושג 'זרימת הון' ?
כאשר כמות משמעותית של כסף זורמת לאפיק השקעה מסויים ניתן לומר שקיימת זרימת הון לאפיק זה.
זרימה של הון היא תופעה פיסית, הניתנת לבדיקה באמצעות התבוננות פשוטה בגרף מחירים של הנכס.
באופן כללי, כאשר הון משמעותי זורם לאפיק השקעה מסויים, ועושה זאת לאורך זמן ממושך, אנחנו מקבלים עלייה משמעותית במחירו של הנכס. באותה מידה, כאשר הון משמעותי זורם מאפיק השקעה מסוים החוצה, ועושה זאת לאורך זמן, אנחנו מקבלים ירידה משמעותית במחיר-




מה שניתן ללמוד מזרימת ההון, כתופעה בפני עצמה, דומה במידה רבה למה שניתן ללמוד מבדיקה של זרימת המים באפיק של נהר מסוים: את כיוון הזרימה, את כמות המים הזורמים, את עוצמת הזרימה (לחץ), ואת עקביותה.
במושגים של הון, מה שניתן ללמוד זה: האם ההון זורם פנימה או החוצה מהנכס (כיוון), את גדלו היחסי של ההון (כמות), את העוצמה היחסית של הקנייה או המכירה (לחץ), ואת פרק הזמן שבו היא נמשכת (עקביות).

2 הטעויות הנפוצות ביותר בעולם ההשקעות והמסחר קשורות לתופעה הזו המכונה 'זרימת הון', והן:
א. ההתעלמות ממנה (אידאליזם)
ב. ההתמקדות הטוטאלית בה (היעדר חזון)

א. הבעיה שבהתעלמות מזרימת ההון:
ההנחה השגויה שבה בד"כ מחזיקים אלה שנוטים להתעלם מזרימת ההון היא שזרימת ההון נשלטת רק ע"י הערך הכלכלי של הנכס. ההנחה השגויה הזו גורמת למשקיעים רבים, גם כאלה שמבינים היטב את המציאות הכלכלית, להפסיד את כספם. זה מתרחש מפני שהם סבורים שמשום שנכס מסויים הוא זול מאוד במונחים של ערך כלכלי, מחירו אמור לעלות בקרוב. 
דוגמא ממישור אחר לחלוטין עשויה להבהיר למה אני מתכוון.  נניח שאדם מסוים אובחן כחולה בסרטן ממאיר וסופני. הסטטיסטיקה הרפואית מלמדת שאנשים שאובחנו כחולים בסוג זה של סרטן חיים בממוצע 6 חודשים.  האם משמעות הדבר היא שאדם מסוים זה ימות בעוד 6 חודשים מהיום ? 
כמובן שלא, מפני שישנם גורמים רבים שעשויים להשפיע על פרק הזמן שבו אדם זה יוסיף לחיות, למרות האבחנה הרפואית המדוייקת. בין היתר, זה קשור למצבו הנפשי, למוטיבציה הפנימית שלו, לקווי האופי שלו, לתמיכה או לחוסר תמיכה של חברים ומשפחה, לגנטיקה שלו, לתזונה שלו וכו'.
רוב הסיכויים הם שאדם זה ימות לבסוף ממחלתו, באותה מידה שרוב הסיכויים הם שמחירו של נכס זול מאוד (ביחס לערכו האמיתי) יעלה לבסוף ומחירו של נכס יקר מאוד (ביחס לערכו האמיתי) ירד לבסוף. השאלה היא רק מתי ?
להתעלם מהגורמים הרבים שעשויים להשפיע על זרימת ההון, ולהתייחס רק אל הערך הכלכלי של הנכס, זה לצאת מתוך נקודת הנחה שאנחנו חיים במעבדה (או בעולם אידאלי), ולא בעולם מורכב ביותר שמשתנה ללא הרף.

ב. הבעיה שבהתמקדות הטוטאלית בזרימת ההון:
ישנם לא מעט משקיעים וסוחרים שעסוקים רק בזרימת ההון, ומקבלים את כל החלטות ההשקעה והמסחר שלהם על-פיה.
אני מדבר כמובן על חסידי הניתוח הטכני. ההנחה השגויה שלהם היא שעל מנת להרוויח בשוק ההון צריך פשוט ללכת עם הזרם. המציאות היא, שכדי להרוויח בשוק ההון צריך להיות מסוגלים גם ללכת נגד הזרם, דבר שלא ניתן לעשות ללא הבנה מאקרו-כלכלית (או חזון).  מי שהולך תמיד רק עם הזרם, בחיים בכלל ובחיים בשוק ההון בפרט, מוצא את עצמו לבסוף נסחף למקומות שהוא לא תכנן להגיע אליהם.

כדי שלא נמצא את עצמנו באחד מ-2 המחנות הגדולים הללו, עלינו להגדיר במדוייק את היחס שלנו כלפי התופעה של זרימת ההון, שהיא המציאות של השווקים הפיננסיים. זו המטרה העיקרית של המאמר הנוכחי.
מטרת המאמר הזה היא לא לתת ניתוח מעמיק ומקיף של המושג 'זרימת הון', ולא לשכנע את הקורא שתפיסת העולם הכלכלית שלי היא הנכונה והצודקת ביותר.

כעת, בואו נראה את זרימת ההון, כפי שהיא מתבטאת בגרף ארוך טווח של מחיר הזהב:


(ניתן להגדיל את הגרף ע"י לחיצה עליו)

אנחנו מסתכלים על מחיר הזהב בין השנים 1990 ל-2011.
באופן כללי, ניתן להבחין ב-3 תקופות שונות זו מזו מבחינת זרימת ההון לנכס-
התקופה המסומנת בכחול, בין השנים 1990-1996, התאפיינה בכך שהמחיר דשדש במקום. תקופה של דשדוש במחיר מתאפשרת משום שמתקיים איזון בין הזרימה של הון פנימה אל הנכס ובין הזרימה של הון החוצה ממנו.
התקופה המסומנת באדום, בין השנים 1996-2001, התאפיינה בירידה במחיר הנכס. ירידה במחיר מתאפשרת כאשר יותר הון זורם החוצה מהנכס מאשר פנימה.
התקופה המסומנת בירוק, בין השנים 2002-2011, התאפיינה בעלייה עקבית במחיר. עלייה במחיר הנכס מתאפשרת משום שיותר הון זורם פנימה אל הנכס מאשר החוצה ממנו.

כעת, נניח שמשקיע א', בשנת 1993, מחזיק בדעה דומה לזו שהצגתי בחלק א' של המאמר, לפיה העולם הולך לקראת משבר חוב גדול. המשקיע שלנו מודע לכך שהנכס המועדף להשקעה בתקופה של משבר חוב הוא הזהב, מכיוון שהוא מספק הגנה מצויינת מפני זעזועים קשים או קריסה של המערכת הפיננסית. לפיכך, המשקיע קונה בחלק ניכר מחסכונותיו זהב.
המשקיע שלנו הוא לא אדם ממוצע, ויש לו הבנה מעמיקה בכלכלה. לאחר שהוא ניתח את מצבה של המערכת הפיננסית הוא הגיע למסקנה שהיא סובלת מתחלואים קשים ביותר, המתאפיינים ברמות מינוף בלתי סבירות ובדרכי פעולה שיובילו בהכרח לקריסה כלשהיא.  אי לכך, הוא מחליט גם לפתוח פוזיציית שורט גדולה על הסקטור הבנקאי (הוא למעשה מהמר על כך שתהיה ירידה גדולה במחיר מניות הבנקים).

כעת, בואו נסתכל על גרף ארוך טווח של מניות הבנקים:


ניתן להבחין במספר תקופות שונות של זרימת הון בגרף.
בין השנים 1995-1998 המחיר עולה במהירות ובעקביות. (בירוק)
בין השנים 1998-2003 המחיר באופן כללי מדשדש. (בכחול)
בין השנים 2003-2007 המחיר עולה בקצב מתון ובעקביות. (שוב ירוק)
בין השנים 2007-2009 המחיר יורד בקצב מהיר מאוד ובעקביות. (באדום)

כעת, בואו ננסה להעריך מה עלה בגורלו של המשקיע הזה.

ההשקעה של א' בזהב:
ב-3 השנים שחולפות מרגע הקנייה המחיר ממשיך לדשדש, אבל ב-1996 המחיר מתחיל לרדת, ובמשך 5 השנים הבאות מאבד מערכו בסביבות 40% (ירידה מאזור 400 לאזור 250).
למעשה, 8 שנים לאחר שהמשקיע שלנו רכש זהב במיטב כספו, הוא מוצא את עצמו מופסד כמה עשרות אחוזים.

ההימור של א' נגד מניות הבנקים:
במקרה זה, מצבו של המשקיע שלנו גרוע בהרבה. 14 שנים לאחר פתיחת הפוזיציה (ב-2007) הוא מופסד עליה מאות אחוזים.

כיום אנחנו יודעים ש-א' הוא אדם בעל ראייה כלכלית יוצאת דופן. הוא חזה את משבר החוב וראה את הבעיות המערכתיות העמוקות של המערכת הבנקאית הרבה לפנינו.
ובכל זאת, במציאות, א' כנראה מצא את עצמו מרושש או מיואש לחלוטין.  מדוע? 
הסיבה לכך היא ש-א' הוא אידאליסט שניסה לשחות נגד הזרם. הבעיה העיקרית עם אידאליסטים היא שהם בד"כ צודקים בחלק גדול מדבריהם, אבל בסופו של דבר הם גורמים בעיקר לנזק ולא לתועלת. במושג 'אידאליסט' אני מתכוון לאדם שיש לו חזון, אבל שמסרב להכיר במציאות.
הסיבה לכך שעלינו תמיד להתייחס לזרימת ההון היא מכיוון שזו המציאות בשטח. והמחיר על התעלמות מהמציאות הוא תמיד יקר מאוד, באותה מידה שהמחיר על היסחפות עם המציאות הוא יקר מאוד.


כאשר אני מבקש להשקיע על סמך תפיסת העולם האישית שלי עליי לקחת בחשבון שיתכן מאוד ותפיסת העולם שלי נכונה, אבל אני מקדים את המציאות בכמה שנים טובות. במקרה כזה, עליי להיות מוכן לכך שהמחיר יוסיף וינוע נגדי עוד פרק זמן ממושך. באותה מידה, עליי לקחת בחשבון שיתכן ותפיסת העולם שלי נכונה, אבל התעוררתי קצת מאוחר. במקרה כזה, עליי לקחת בחשבון שהתהליך שזיהיתי נמצא כבר בשלבים מתקדמים, ולהיערך בהתאם.

א' יכול היה להימנע מהאסון הפיננסי שהוא הביא על עצמו אילו היה מבין שכדי להצליח ולראות פירות מהיכולת הנדירה שלו לראות תהליכים כלכליים הרבה לפני כולם, עליו להיות לא רק צודק אלא גם חכם.
העולם מלא באנשים צודקים. גם העולם הפיננסי מלא במשקיעים וסוחרים שצודקים כל הזמן. אבל רק מעטים מצליחים לעשות מזה כסף, מפני שהמציאות היא תמיד הרבה יותר מורכבת מהתיאוריה, והעובדה שאנחנו מזהים נכון תהליך מסויים אין משמעותה שאנחנו רואים את התמונה כולה.

כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיות גם אסטרטג וגם לוחם.
חלק ג' של המאמר יעסוק באומנות הלחימה בשווקים, שהיא העבודה האמיתית בשטח.