לפני חודש שמעתי לראשונה על "המשמר החברתי - החורף לא עוזבים את הכנסת".

שמעתי לראשונה - כי הוא רק הוקם.

ואני הצטרפתי.

בינתיים הצטרפו עוד למעלה מ 20 אנשים ל"גרעין הקשה" של המשמר, 600 נרשמו לדף הפייסבוק וכ 200 נרשמו להתנדב ולפעול.

היום היה אירוע ההקמה והתכבדתי ל"נאום".

חומצזה -גם צילמתי וכבר העליתי תמונות לרשת. הנה אחת מהן 

את השאר תראו כאן.

אז הנה מה שאמרתי (ואני חותמת על כל מילה):

שמי ורדה גיל ואני גרה מזה 26 שנים בפרדס חנה-כרכור. במשך למעלה משלושים שנה עסקתי בחינוך חברתי ערכי במשרד החינוך מתוך אמונה שללא ערכים חיינו אינם חיים.

בשנים האחרונות, חלק באופן מודע וחלק באופן תת מודע, חוויתי איך ממדינה שחרטה על דגלה במגילת העצמאות שיויון זכויות, הדרדרנו למדינה שבה הפערים החברתיים הם בלתי נסבלים. שיחות עם אנשים שונים על ה"מצב" הביאו לעיתים קרובות לתגובות של: "אין מה לעשות, כסף זה מה שחשוב, בסופו של יום את הדין אני צריך לתת לבעלי המניות".

לא רציתי להסכים לכך אבל לא ידעתי מה אני, האזרחית הקטנה, יכולה לעשות. וחשוב לי להדגיש – אין לי בעיה כלכלית. יש לי בעיה מוסרית וערכית. כי אני יחד עם אזרחים רבים במדינה, תרמתי להידרדרות הזו במדרון החלקלק אל פי התהום של החזירות החברתית. תרמנו בכך ששתקנו והפקרנו את שדה הפעולה לאחרים.

נחשול המחאה, ששטף בקיץ האחרון את ישראל ומתחדש שוב עתה, הראה לי שיש אפשרות אחרת. שיש סיכוי לגרום לשינוי יסודי בחברה. שאפשר להביא לעלייה במשקלם של ערכים שהוזנחו, ערכי חברת רווחה -  כמו סולידאריות, אחריות חברתית, צדק חברתי.

השתתפתי בהפגנות, באתי למאהל בפרדס חנה, וגיליתי אנשים שרוצים משהו אחר. גיליתי את מחוסרת הדיור שהצטרפה אלי לנסיעה ברכב יחד עם הסטודנט לתואר שני באקולוגיה להפגנה למען חריש קציר. במעגלי השיח שהשתתפתי בהם גיליתי שאפשר לדון בדרכה של המדינה בלי להתלהם, שאפשר לחלק מתנות אחד לשני במעגל מתנות שיתקיים השבוע זו הפעם השלישית בפרדס חנה – כי לכולנו יש מה לתת.

גיליתי שביחד יש לנו כוח.

גיליתי שאפשר לבנות קהילות גם במקום שהוא לא קיבוץ או מושב.

גיליתי שאפשר להשפיע על חברות מסחריות גדולות לשנות את דרכן – אם הציבור ישמיע את קולו.

גיליתי שכשהאזרחים רוצים – אפשר לצרוך פחות ועדיין לחיות טוב ולהפנות את המשאבים לדברים חשובים יותר.

גיליתי שאפשר להיות שותפה לדיונים הציבוריים ולשיח המתחדש בדבר דמותה של מדינת ישראל בשנים הבאות.

גל המחאה לימד אותי שיש אזרחים רבים שרוצים לראות כאן חברה סולידרית יותר שרואה את החלשים ולא נושאת עיניים רק לחזקים, שיודעת להעריך את הרוח ולא רק את הרווח, שמאפשרת לשרוד ולהתפתח מבלי לרמוס אחרים בדרך.

אין ספק שהמושג "צדק חברתי" הוא מושג שיש לו פרשנויות רבות. אבל כדי שהחברה בכללותה תחתור לערכים של צדק חברתי – כולנו צריכים להיות פעילים בדיון על משמעותו של המושג.

כששמעתי לראשונה לפני כחודש על הקבוצה "המשמר החברתי – בחורף לא עוזבים את הכנסת", כשהיא היתה עוד בחיתוליה, ידעתי שלקבוצה כזו אני רוצה להיות שייכת. שלקבוצה כזו, יחד עם קבוצות אחרות בארץ – יש יכולת להשפיע  ולתרום לשינוי הנחוץ כל כך. כי התרגום של ערכים לפעולה ברמה החברתית נעשה בין השאר בכנסת. ולכן אנחנו צריכים להיות שם. לשמוע את חברי הכנסת, להקשיב לצלילים, לבחון האם הם נעימים לנו או שמא צורמים, ולהוסיף אליהם את הצליל האישי שלנו.

היום המאבק הוא לא רק על תנאים – כפי שיש כאלו שאוהבים לקנטר, אלא מאבק על שינוי התודעה של כל אזרח בישראל. כי אי אפשר להסכים יותר לקבל החלטות כמובנות מאליהן. על כל אזרח ואזרחית להיות שותפים בדיונים הציבורים לגבי מה שראוי, דיונים שעוסקים בדרישה לשינוי עמוק בחברה הישראלית.

וכדי שהשינוי יתרחש יש לקום ולעשות מעשה. מדינת רווחה אמיתית, שוויונית וסולידרית – כפי שתחייבו מנהיגינו במגילת העצמאות לפני למעלה משישים שנה - לא תקום בישראל בלא תמורה עמוקה בחקיקה. המשמר החברתי מאפשר להפנות את הזרקור אל הכנסת, ולהגביר את המעורבות של כלל הישראלים בנעשה בה.

אם כל אזרח יבוא לכנסת אפילו ליום אחד, אם נקיים נוכחות רציפה ועיקשת במשכן, אם נבוא לאוהל המשמר החברתי בגן הוורדים ונשתתף בהרצאות, בדיונים ובמפגשים עם ח"כים, אם נעקוב אחר תהליכי החקיקה במליאה ובוועדות, ונדווח לציבור – באמצעות האתר שלנו - על הנעשה בכנסת. אם נעשה את כל אלה נוכל להיות חלק מהכוחות שמשנים את כללי המשחק.

מה שמדהים הוא שמרגע שהקבוצה הזו התחילה לפעול, רק לפני כחודש, הצטרפו אליה אזרחים בכל רחבי הארץ. מאות. אבל עדיין לא אלפים! לכל האזרחים שהמדינה יקרה להם, ללא הבדל בין דת, גזע, מין ועמדה פוליטית – אנחנו קוראים להגיע לכנסת ולממש את זכותם להשפיע באופן אמיתי על פרצופה של המדינה. פרצוף שיקבע איך החיים שלהם ושלנו יראו בשנים הבאות!

אני רוצה להאמין שלכולנו יש מטרה אחת משותפת: לבנות חברה צודקת ושיוויונית, חברה שדואגת באופן אמיתי לכל אזרחיה. לבסס דמוקרטיה אמיתית, לחזק את בית המחוקקים מול לחצי ההון והאינטרסים האישיים. כי  לא יהיה צדק לעם אם לא יהיה צדק בכנסת.

בקיץ הזה למדתי שלציבור הישראלי יש כוח, ובלבד שהוא יתעורר וייצא מאדישותו. למדתי שאם הוא לא יעשה זאת למען עצמו - אף אחד לא יעשה את זה בשבילו.

אני הצטרפתי למשמר החברתי בדיוק מהסיבות האלה. ואני קוראת לכל מי שהצדק החברתי והדמוקרטיה יקרים ללבו להצטרף ולחוות דמוקרטיה במשמעות המלאה שלה.

בקיץ למדנו שהכוח בידיים שלנו האזרחים – ואסור לנו לוותר עליו!

אז גם אתם מוזמנים להגיע לגן הורדים, להיות שותפים לדיונים ולבא לכנסת לראות איך הדברים פועלים ולדווח לכולנו.