
יום אחד, יום חורפי ואפל, החליט לקרוע את הוילון הרגיעה רוח קרירה במשב ענן ומר דליותיה כניצוצי אש מה לי פנות? מה לי הצגות? הרי לי הדבר האמתי בסופה וסער אמיתתו העונג הזה שמגיע ללא רחם ושפך הכל בעושר אין קו. הוא כאן הוא עכשיו !
לו רק יכולת לשמוע את תרועת הנצחון את קולות החצוצרה ועמה אלף קרנות חגים ביער מופלא בלב עירך המפוייחת לו רק יכולת לשמוע את מקלדת הטיפות מנגנות על אספלט סדוק במלוא גרון
ידייך הרועדות לבך הגועש דמך המבעבע קולות מלאכים צהלות הסוסים אורות וצבעים פתחי עינייך הכל חי מולך !
תני כבר את ידך מהגג נראה את הכל יחד אקח אותך למסיבה הפרועה אראה לך גל זועם על צוק נשבר לרסיסי אכזבות אראה לך את השקט שאחר הסערות נפליג על אניית עץ מטה לשקוע נתנודד אתה לאיים קסומים היי מפרש לרוח כי היום הזה - הוא ים אינסוף
|
אני 6
בתגובה על בין עשירים
אסצ'ילי
בתגובה על השירה הטבעית - הערה על השירה המודרנית בישראל.
אני 6
בתגובה על במקום הקדמה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה