את האותיות המציאו בין האותות

והעדויות והתהיות 

 שבטים

 עתיקים

גם את התגים

עמים נידחים

 חרטו על קצה לשון הלהגים

כתבו אותן גם בהיעדר עטים

חקקו  באבנים בעיתים

לאורך עידנים

הגו על משב הימים

עם כללים מוגדרים

הניחו נדבכים 

 על קורות זמנים  נבוכים 

וכותלי מערות

בלוח הימים

במכחוליי  הגוונים המתכלים 

על אדיי אגליי עננים

כל

המילים

שנכתוב

כתבו

אחרים

בעמים

רבים

פעמים

חרטו

על רעמים

כך עשה

שבט הנוצה האדומה

וגם 

שבט הדובה הכתומה

הפריחו אותן לאוויר העולם בועות צבעוניות

לא נשאו תארים

ולא הוכתרו

למשוררים

ולא היו להם סוחרי כללים

ונושאי כלים

ומוכרים וקונים

ומבקרים ומתקלים

ולא הודיעו ברבים על ספרים  ואתרים

מתקהלים 

נגעו  ברוח 

ודברו עם עננים

בכל עת נפשם  הלכה  לתת תחת השמיים והאדמה החומה אות ומופת 

שאינו מת  גם שלא היה עט בידם

נבעו מטבעות לשון וכפנינים נשאו  על גב אוניות

סוחר מכוש ועד אוצרות הון

נשאו אותן  אותיות

 רכותמ נוצות רוחפות על  פלאי הרוחות

עד שהן   יורדות  נאחזות ונחות  קן 

בזיזי סלעים אפרוריים

ובוקעים מהן  גוזלים

ונוספות נשאות על גב סופות  מרחיקות מעבר לכללים 

 למרומי פסגות 

לוטפות  תקופות  בעלוות עלים

עוטפות  תוויהן   פנים

וההבעות נובעות

מילים רכות  וקשות

לאורך  התקופות

בשלל השפות 

גם   ששם   ערום וערייה היה  האדם 

ונשקף  מבעד לעור  עם הדם

והנפש אמרה לעצמות את צינת הלבבות

ותבערת הלהבות התלקחה 

בכבש הזמן ואמרה כי  לא תם מעולם שם 

חקר רוח הענן

שפעם במקצב רעם

 לשונות 

 ברק  אש

משכתב  בפעימות השורות

ונוקש בגיצים 

משלח חיצים ממוקדים

 ונבדל 

כעת שיש עט

וגם  המקלדת מיילדת טורים

וולדות

 שורות

 ארוכות

לעבר הברק העכשווי 

 ובהיבזק הניאון

 הנוכחי

 כל שנותר

לכותבים במרדפם אחר כתר  תהילת

הילת  הסתם

וציייד מילות הקוד שיתן להם אות  כבוד

 או אות  נעדר

תום 

לעמוד לתהות להמתין לאות עד תום.

עוד ניתן  לאתר אותן  מילים 

 בין המעברים

בין המרווחים הנכונים

להניחן במרחקים המדויקים  

שאנו בהן עוד הולכים ופוסעים טועים תוהים ותועים

צנועים בהן בוהים  

ששם עוד  מוטבעות  נשמרות פסיעות רגלנו מבוץ המסעות

ששם נאגרים הידיעות

ומתחפרים בנו  הנימים  

המבינים

היכן מתחיל קו העורק

ומהיכן  תמימים מתוחים קווי  מתאר  הוורדים

ששם אנו מוסקים   ומוצקים ומזרימים 

נפשנו לעבר עצי זית עתיקים

במרווחים בין הפרי לשורשים

במרחקים הנכונים  בין הגזע לידע

בלחצים הרוחשים בין הענפים

לעלים 

לצמרת אחרת

ללא כוונת 

שכר ורווחים.