כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    הַתָּרַת סְפֵקוֹת

    51 תגובות   יום שלישי, 1/11/11, 07:56

    ''

    הַתָּרַת סְפֵקוֹת

     

    וְעָלַי לִגְמֹר בְּדַעְתִּי

    לְטַפֵּחַ הַגַּעְגּוּעַ וּלְגָדֵל הַתְּשׁוּקָה

    עַד אָבוֹאָה אֱלֵי עָפָר לִשְׁכֹּחַ

    שֶׁמָּא לְהַנִּיחַ אֹסָפִים וּמִצְבּוֹרִים

    לָאֲדָמָה לְהֵרָקֵב

     

    מָהֵם יָנֵץ נֶבֶט

    אֲשֶׁר יוֹתִיר אַךְ זִכָּרוֹן מִתְמַשֵּׁךְ

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/11/11 19:01:
      *
        6/11/11 16:34:
      טיפוח רגשות אינו עניין של מה בכך. מאד יפה. ברוך שובך, בואך.
        6/11/11 15:40:

      חן חן על קבלת הפנים.

       

      ותודה לכל המגיבים.

       

      ashorer

        4/11/11 14:31:

      צטט: דניאלה סגל 2011-11-03 10:46:10

      הנה הגעת ופיך מלא שירה ענוגה ומחשבות עמוקות. ברוך הבא (-:

      -

      ברוך הבא!!!

       

        4/11/11 09:12:
      המקף שבין החיים למוות מובע בציוריות ואופטימיות עדינה. תודה
        4/11/11 09:12:
      המקף שבין החיים למוות מובע בציוריות ואופטימיות עדינה. תודה
        4/11/11 08:40:
      מָהֵם יָנֵץ נֶבֶט אֲשֶׁר יוֹתִיר אַךְ זִכָּרוֹן מִתְמַשֵּׁךְ העיקר שישאר זכרון לעד.יפה כתבת
        3/11/11 19:55:
      אשר יקירי, כולנו נאלצים לנטוש מקום זה ואחר עקב הנסיבות והעיסוקים. לכולנו ישנם הזכרונות ורובנו משאירים זכרונות כאלה ואחרים לקרובים וידידים לאורך הדרך. אם הזכרון חיובי וטוב, ישמחו כשנחזור ולו לשעה קלה. ממך הזכרונות טובים, וראה איך שמחים אנחנו לחזרתך. מצפים להמשך המעורבות שלך בבית הקפה המיוחד שלנו. שבת שלום, צ'רי
        3/11/11 17:38:
      עוד, מורה לדרך מוצא את תיקו ריק לפעמים, אל לו לטעות ולבהות בתיקו הריק, כי מלא הוא. ויהיה הוא למורה ולדרך תמיד. ודרך פורייה נשארת.
        3/11/11 17:27:
      התברכת בכישרון לטפח געגוע ולגדל תשוקה. והוא אנו מותיר ידך ריקה מדעת, וגם כישרונך. תודה לך.
        3/11/11 13:01:
      העיקר שחזרת ובאמתחתך שיר נוגע ויפה להפליא.
        3/11/11 11:11:

      ברוך שובך אשורר

      נקווה שהזיכרון יהיה מתמשך

      אך יש מקום לספק

      וראוי תמיד שיהיה הספק נר לרגלינו ונשמת אפנו

        3/11/11 10:46:
      הנה הגעת ופיך מלא שירה ענוגה ומחשבות עמוקות. ברוך הבא (-:
        2/11/11 23:56:
      כשמך , משורר אמיתי. אך השיר כאוב ויפה.
        2/11/11 20:13:

      שורות קטנות, מחשבות גדולות...

      תודה ששבת.

        2/11/11 19:33:

      ברוך שובך, אשר

      תודה לשיר היפה :)

        2/11/11 14:50:

      זיכרון מתמשך הוא כל שאנו מקווים להותיר אחור ואולי גם איזה נבט...
      כתבת יפה!
      ג'ודי.

        2/11/11 00:57:
      ברוך שובך, אשר, מילותיך יפות כשהיו!
        2/11/11 00:30:
      נוגע!
        1/11/11 23:24:

      שמחה שהנץ בך נבט הכתיבה פה ..בקפה..
      טיפחנו געגוע..וחסרת מאד
      ברוך שובך אשר יקר..*

        1/11/11 22:15:
      " וְעָלַי לִגְמֹר בְּדַעְתִּי לְטַפֵּחַ הַגַּעְגּוּעַ וּלְגָדֵל הַתְּשׁוּקָה ".. רק הזכרונות הולכים איתנו עד הסוף ..
        1/11/11 21:23:

      "ועלי לגמור בדעתי"
      כותב כאחד שעדיין לא גמר בדעתו
      ובשורות אמנם נותר ספק להתיר
      אך כך או אחרת
      ציץ יעלה ויצמח

      נהדר !
      ברוך שובך !

        1/11/11 21:23:

      ברוך שובך לקפה,
      תודה על שיר מעורר הרהורים ומחשבות.,

      עשייה משמעותית מותירה זכרון מתמשך.

        1/11/11 19:50:
      ברוך שובך...יפה כתבת.

      לְטַפֵּחַ הַגַּעְגּוּעַ וּלְגָדֵל הַתְּשׁוּקָה

       

      חזרת בגדול , יפה , אהבתי .

        1/11/11 17:50:
      אפילו המוות לא מפריד
        1/11/11 17:28:
      לְטַפֵּחַ הַגַּעְגּוּעַ וּלְגָדֵל הַתְּשׁוּקָה עַד אָבוֹאָה אֱלֵי עָפָר לִשְׁכֹּחַ אשר יקירי, ראשית, ברוך שובך שנית הנבט כבר מתעבה מכל הזכרונות שצברת ועוד רביבים לעתיד לבוא. ורק שלא יצמח לך הדוקרני הזה שהבאתי כאיור. כמה חסרה לי כתיבתך הרהוטה והמעמיקה. תודה אשר לאה
        1/11/11 16:56:

      ללא ספק- כתיבה יפה !

      וזה מה שניקרא "התמדתו של זיכרון "

       

      ''

       

      התמדתו של זיכרוןסלוודור דאלי1931שמן על בד, 24 × 33 ס"מהמוזיאון לאמנות מודרניתניו יורק

       

       

        1/11/11 16:01:
      כל מה שאתמול הוא כבר זכרון, לטפח עבר למען ההווה, ולטווח ארוך יותר, - העתיד בו העבר מתמשך יותר, אך אופטימי. אהבתי את הדילוג בין הזמנים, ברוך שובך ידידי.
        1/11/11 15:29:
      כתבת מקסים השלמה.
        1/11/11 15:28:

      חסרת ידידי;

      כל כך שמחה ששבת;

      כל כך קצר

      כל כך ארוך...


       

       

        1/11/11 14:46:

      כ עוד אנחנו פה

      יש בנו געגוע

      ישנה גם התשוקה.

      טוב שחזרת 

      ממש חסרת:))))

      אל כתיבתך אשר התגעגעתי כל כך,"וְעָלַי לִגְמֹר בְּדַעְתִּי לְטַפֵּחַ הַגַּעְגּוּעַ וּלְגָדֵל הַתְּשׁוּקָה ".תודה על דימויי השפה . שיר ענוג. ברוך שובך
        1/11/11 14:37:
      ברוך שובך לקפה. כתבת מקסים.
        1/11/11 14:31:

      ברוך שובך ידידי :)
      יפה כתבת...

        1/11/11 14:18:
      ברוך שובך...זיכרון מתמשך...:)
        1/11/11 11:47:

      ברוך שובך מאגף הנחבאים אל הכלים...

       

      אבל להתחיל להרהר על הסוף, תמיד זה מוקדם מדי...

      כמובן עד שזה מאוחר מדי... 

      באמת, למי אנחנו יוצרים? מה ישאר? כמה זמן?

      אולי מוטב להנות ממה שיש, ואחרינו... המבול...

      השיר שלך טוב אבל... כנ"ל...

      רמי

       

        1/11/11 11:35:
      דרך מעניינת לתאר את ההתלבטות בין טפוח החיוניות ובין התרווחות בנינוחות ובוויתור. האדמה כמקום של סיום (רקבון) והתחלה אחרת (נביטה). מירה
        1/11/11 10:35:
      אכן התרת את הספק הנבט (השיר) - הנץ!
      ישנם אוספים ומצבורים של זכרונות שיוותרו תמיד עמוק בלב עד האספנו לאמא אדמה. השורה שברישא מעידה על המתחולל בנפשו של הדובר בשיר לגבי מה צריך הוא לעשות. לא יכולתי שלהתעלם גם מהצילום המיוחד שצירפת(-: שמחה לקרוא בך שוב.
        1/11/11 10:26:
      כמו מולי גם לי עולה כאן מחשבה מחזורית , אוספים שנרקבים הם בעצם מצע טוב להזין את האדמה ומשם ינץ נבט חדש של צמח התשוקה...טוב שחזרת :)))
        1/11/11 10:20:
      baruch shovcha itgaganu iafe katavta ve toda al a shituf
        1/11/11 10:08:
      ברוך שובך. החיים הם דינמיקה מעגלית שאינה מסתיימת לעולם.
        1/11/11 10:02:
      כי מה הם חיינו בלתי אם זכרון מתמשך. ברוך שובך, ידידי.
      * הכתיבה שלך נוגעת בי. והשיר הזה, מצטבט לי בלב. ברוך שובך.
        1/11/11 09:40:

      קודם כל, הניסיון לחזור עולה יפה בידך.

      רגעי התפכחות בחיים ששעון החול שלנו כבר עשה היפוך אחד

       ומן הראוי שננצל את ההיפוך הזה כמה שיותר - ונכון לנו.
      אז קדימה.

      גע בגעגוע הגדל וממש התשוקה...

      כתוב יפהפה.

        1/11/11 09:10:
      אהבתי את המשפט ועלי לגמור בדעתי לטפח הגעגוע ולגדל התשוקה נכון מאד
        1/11/11 09:09:
      להתיר זה תמיד טוב!
        1/11/11 08:46:
      לְטַפֵּחַ הַגַּעְגּוּעַ וּלְגָדֵל הַתְּשׁוּקָה אוהבת אוהבת אוהבת ...
        1/11/11 08:41:
      מקסים!! אהבתי. ברוך שובך. גליה
        1/11/11 08:20:

      מעגל החיים והשיכחה. כמה יפה.
      נהדר שובך.
      דפנה.

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון