כי מתחתיו יושבות המון נשים, מעין חמולה

ומקיפות את הזכר שרק אתמול הגיע ל"שכונה"

זכר חדש ודי נדיר כי הוא, נו, חרמונא.....

נשים קשישות,

חלקן בוהות,

חלקן הוזות,

כולן מטופלות

כי המקום מוכר כ"סיעודי מורכב"

וזוהי הגדרה צרה לתחום כל כך רחב...

ופתע, כך בלי התראה, צנח לו שם זכר,

חסון הוא בגופו, נדמה די מאושר

לזמן קצר הגיע, כך אומרות הלשונות

והוא, השיט מבט סביב, הניע אצבעות

וכמו דבורה פעלתנית שצוף לדבש אוספת

כך הוא מרטיט זכרון ישן ביד שממשמשת

ועל פנים בוהות שכבר הסכינו עם האין

הוא מעלה חיוך של רגש כשהוא מלטף ומחרמן

והוא שולח בלי בושה ובלי לברור מי לא מי כן

לכל אחת שמתרצה הוא בשמחה נותן

לזו שולח את היד אל עומק חולצתה

להיא שולח אצבעות לנבולת נשיותה

וזה אולי "לא מוסרי" ולא ממש "יפה"

אבל איזה חיוך רואים על פני כל פה

פתאום כל אלה שהסכינו עם האין

מגלים עוד כמה שביבונים של חיות שיש בה חן

לרגע קט נמחה העצב, נדלקות שוב העיניים

ושוב  חוזרת שובבות וסומק ללחיים....