חורף מגיע, והינה – אני משחרר "עוד" שיר מתוך האלבום, עם "עוד" קליפ...

שיר שנקרא בפשטות – "עוד"..

את הטקסט המדהים הזה, קיבלתי במתנה מירדן בן-עטיה.

מי שנחשף לראשונה בשנת 2008 בתכנית "רדיו פרטי - ראשונים" בהגשת ירון-חי מנשה, ברדיו 88 אפ אמ של קול ישראל.

ירדן הגיע אלי בסוף שנת 2005, דרך דנה רישפי. כן כן, היא ולא אחרת.

לא הכרתי את דנה באופן אישי, אך היינו מתכתבים בתכנת האיי סי קיו באותה תקופה התעסקתי בתחום הדיבוב. ירדן, שהיה אז בן 15, התעניין בנושא ורצה ליצור קשר עם קולגות לתחום.

למרות התנגדותי המאוד גדולה ליצירת קשר קולגתי, בסופו של דבר הסכמתי לתת לזה צ'אנס, ובשלב מאוחר יותר – העסקתי את ירדן כעוזר.

כלומר: ירדן (כשהיה כבר בן 16) עבד איתי כשליח ועוזר הפקה בתקופה ששחררתי את הגרסה הראשונה של השיר "התגשמות".

במהלך העבודה המשותפת – נחשפתי לחומרים מפרי עטו. אי אפשר היה שלא להתעלם מהמקוריות, הרגש החזק שירדן מעביר לנייר מבפנים ובעיקר  המחשבה שנמצאת מאחורי כל מילה ומשפט.

יצרתי סקיצה ראשונית למנגינה מקורית שלי. למנגינה קראתי "עוד" ועליה הלבשתי מילים נסיוניות שתארו את את הקושי שלי לכתוב יצירה.

אם אני מנסה להיזכר נכון – הטקסט הנסיוני היה: "עוד מילה, עוד פסיק ונקודה, מנסה שוב לכתוב על אותה האהבה. ומנסה שוב לפתוח את עצמי לעולם. לא יודע ולא אדע לעולם. מנסה שוב לברוח ממילים שלא יוצאות. יודע שלא יהיה בי כח שום דבר לעשות. ולוחץ חזק חזק, כמו לפתוח גולם של פרפר בכח, לפני הזמן. וחוזר שוב ושוב אל אותה המנגינה, שחוזרת, חוזרת על עצמה..."

הגשתי לירדן את הסקיצה וביקשתי ממנו לכתוב טקסט מקורי משלו למנגינה שיצרתי.

אמרתי לו שהוא יכול להשתולל עם הפרייזינג של המילים ולא להיצמד מידי למנגינה, כי מקסימום אני אעשה בה שינויים תוך כדי.

ירדן הגיש לי סקיצה וישבנו כמה פעמים במקדונלדס של קניון איילון.

אז עוד לא הייתי טבעוני – והיינו שותים את המילקשייק תות שהיה שם.

כל פעם ופעם שעברנו על הטקסט היו כל מיני רעיונות לשינויים.

לקח לנו כמעט שנה עד שהיינו שלמים לגמרי עם הטקסט.

מה שמעניין–ירדן עבר 3 פרידות באותה תקופה (שנה כמעט..) ונוצר מצב שהשיר הזה נכתב ל-3 נשים שונות, בתקופות שונות.

עכשיו, שנה וחצי לאחר צאת אלבום הבכורה שלי, אנחנו בתקופת חורף והחלטתי שזה זמן מצויין כדי לשחרר גם את השיר "עוד" לאויר העולם. עם קליפ קטן ואינטימי שצולם בדירה החמודה שלי ברמת גן.

לגבי התסריט של הקליפ: חשוב לי לציין שלעניין המתג של האור שמופיע, יש סיפור.

ביום שראיתי את הדירה בפעם הראשונה – ידעתי שאני רוצה שזאת תההי הדירה שאשכור והדבר הראשון ששמתי לב אליו בדירה: הוא שצריך להחליף את המתגים שהיו בה, כי הם היו ישנים מאוד.

זה גם הדבר הראשון שהאבא המדהים (והחשמלאי) שלי סידר לי בדירה.

אגב, אבא שלי הוא מי שהלחין את השיר "יש ויש" באלבום. עליו אכתוב בשלב אחר.

המתג בקליפ הוא בעצם יוצר את המעבר בין שחור לבן לצבעוני. הוא גם מכבה את הקליפ בסופו.

תהנו!