כותרות TheMarker >
    ';

    בשביל הזהב

    גירל פאוור

    0 תגובות   יום שלישי, 1/11/11, 19:34

    בשנים האחרונות נוצרה נורמה לפיה כמעט כל התפקידים המשמעותיים שהשפעתם מהדהדת לאורך ההיסטוריה, מוענקים לגברים. נסו לחשוב על גיבורת-על אחת בסרט שלא היה כשלון קופתי או מסחרי. או נבלת-על. גיבורים בטייטס וחליפות מתכת נוהגים ללחום בגברים, חייזרים ומפלצות, אבל לא בנשים. אולי קשה לנו לקבל מישהו שמכה אישה כגיבור, גם אם מדובר באישה שהרגע שרפה עיר שכל תושביה יתומים וחטפה מחדש את גלעד שליט סתם כי היה לה מקום בבגז'. הוליווד והחברה המערבית שמגדירה אותה, עדיין מתקשה לראות אישה בתפקיד כוחני, או לפחות שרמנטי. ההבדל בין דני אושן וג'יימס בונד לבין מיליידי ואשת החתול, הוא שאת השניים הראשונים מעריצים, בעוד שתי הנשים כנראה לא קבלו מספיק אהבה בילדותן.

    גם בתפקידים דרמתיים וקומיים, קשה למצוא נשים חזקות. יש תמיד איזה תפקיד או שניים שכולם מדברים עליו. בכל שנה תצוץ איזו כלה, או ברבור שחור, או אליזבת השניה שתהיה ההופעה המדוברת של השנה, אבל היא בדרך כלל לבדה. אם מסתכלים על רשימת השחקיות זוכות האוסקר של השנים האחרונות, לא נראה שהייתה להן תחרות מי יודע מה. בנוסף, הרוב היו מועמדות על סרטים צנועים יחסית, כאלה שלא היו שוברי קופות ושהאדם הממוצע ברחוב אולי שמע עליהם, אבל העדיף לראות את "התחלה". כמה אנשים מזהים את דניאל פליינוויו, או לפחות את נאום המילקשייק שלו, לעומת אלה שראו את "אדית פיאף: החיים בוורוד"? כמה יודעים היטב שהית' לדג'ר היה הג'וקר, אבל מרימים גבה כששואלים אותם על איזה סרט קייט וינסלט זכתה באוסקר?

    האמת היא שבעשר השנים האחרונות, קיים כמעט שוויון במספר התפקידים הגבריים והנשיים שהיו מועמדים לאוסקר על סרט שהיה מועמד גם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. עם זאת, קשה להשתחרר מהתחושה שהתפקידים היותר איקוניים, אלה שמצוטטים אחר כך בשיחות סלון ומשתמשים בהם כדוגמה לתצוגת משחק גדולה באמת, נוטים באופן חזק לטובת הזכרים. אני יכול להיכנס לעד כמה הוליווד נשלטת בידי גברים ועד כמה זה לא באמת נכון, אבל לא על זה רציתי לכתוב. מה שבאמת מעניין אותי הוא ש-2011 היא אחת השנים היותר קשות לחיזוי בכל הנוגע לאוסקר לשחקנית ראשית. לא רק שלא חסרות מועמדות פוטנציאליות, פשוט בלתי אפשרי לצמצם את הרשימה לחמישה שמות מבלי להשמיט כמה תפקידים משובחים וראויים בדרך.

     

    נתחיל עם הבוס, מי שצריך לנצח בסופו של דבר בכדי לזכות. לא כל, אבל הרבה סימנים מצביעים על כך שזו תהיה גלן קלוז ב"אלברט נובס". כבר ציינתי (וכנראה שעוד אציין) שלא חוכמה ששחקנית שנראית כמו גבר תקטוף שבחים על גילום אישה המתחזה לגבר, אבל ציניות בצד, יש עוד כמה גורמים שמשחקים לטובת קלוז. החשוב שבהם: היא שחקנית ותיקה ומוערכת שמעולם לא זכתה באוסקר. היא הייתה מועמדת חמש פעמים במהלך שנות השמונים וקצת נעלמה מהמסך הגדול מאז, אבל עשתה חיל בטלוויזיה וזכתה בפרסי אמי וגלובוס הזהב על הופעותיה ב"אריה בחורף" וב"דמג'ז". היא לא סתם שחקנית שהאקדמיה מחבבת, היא דוגמה חשובה לכך שקריירה של שחקנית לא צריכה להסתיים קצת אחרי גיל ארבעים. גם כשהשדיים לא באותו קו רוחב שהיו והקמטים מתחילים להכניע את הבוטוקס, גלן קלוז היא אחת השחקניות היחידות שממשיכות להוכיח את עצמן ולשבות את לבבותיהם של קהלים חדשים. "אלברט נובס" הוא סוג של פרויקט חלומות עבורה והיא הייתה מעורבת בעיבוד הספר כתסריטאית ומפיקה. בעוד התגובות לסרט לא מנבאות לה מועמדויות בתחומים אחרים, היא בהחלט אמורה להיות מועמדת ויכול מאוד להיות שגם זוכה, כשחקנית ראשית. תאריך ההפצה של "אלברט נובס" הוא בינואר, אבל אני מאמין שיצא בהפצה מוגבלת כבר בדצמבר, כדי להיות כשיר לאוסקר.

    אז זו משבצת אחת שהתמלאה, מה לגבי הארבע הנוספות? ובכן, אחת כנראה צריך לשמור למריל סטריפ. כמה שהאקדמיה מחבבת את גלן קלוז, היא רוצה לעשות למריל סטריפ נכדים. עם 16 מועמדויות בעברה, סטריפ מגלמת הפעם את מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה ודמות שנויה במחלוקת בדיוק כמו שאוהבים באוסקר. היא עשתה הרבה מבטאים בעבר, אולם דווקא במבטא בריטי אני לא זוכר ששמעתי אותה משחקת. בהנחה שגם הופעה זו תקפיץ לא מעט חברי אקדמיה באקסטזה, זו משבצת שניה שמתמלאת.

    במידה ואני צודק ו"נערה עם קעקוע דרקון" יהיה אחד המתחרים החזקים על האוסקר השנה, חלק גדול מכך יהיה בזכות הופעה טובה של רוני מארה. היא מגלמת את ליזבת סלנדר, ההאקרית הפריקית שמסייעת בפענוח רצח מן העבר. כשאני כותב "פריקית", אני מתכוון לזה. ליזבת היא רזה, חיוורת, בעלת תספורת משונה, מלאה פירסינג וקעקועים שנראית כאילו הרגע הגיעה מכיכר דיזנגוף. מארה, כהכנה לתפקיד, אכן עשתה פירסינג שמלווה אותה לאורך הסרט והקריבה את יופיה (לשם השוואה, צפו בסצנת הפתיחה של "הרשת החברתית") לטובת הדמות האפלה והמרתקת הזו. באקדמיה אוהבים שחקנים שמשקיעים בתפקיד מעבר למקובל ובמיוחד שחקניות יפות שמוכנות לכער את עצמן בשביל התפקיד. זה עבד בשביל ניקול קידמן, שרליז ת'רון ומריון קוטיאר. אין סיבה שאם הסרט מספיק טוב, רוני מארה לא תצא עם לפחות מועמדות. משבצת מספר שלוש בידינו.

     

    עד כאן היה קל, עברתי כבר על שלוש שחקניות שסביר להניח שאחת מהן גם תצא עם הפרס. נותרו שתי משבצות ותנו לי לבדוק רגע כמה מועמדות פוטנציאליות... שמונה?! כאן זה מתחיל להיות קשה.

     

    בכל טקס אוסקר, יהיו מועמדויות ששמורות לסרטי אינדי. אלה המועמדויות שגורמות למבקרים לחייך באיפוק ולצופים בבית להחליף תחנה. שלושת השמות הבולטים כרגע מבין שחקניות האינדי הם אליזבת אולסן (מרתה מרסי מיי מרלין), טילדה סווינטון (בואו נדבר על קווין) ואוליביה קולמן (טירנוזאור). סווינטון היא היחידה ביניהן שהייתה מועמדת בעבר לאוסקר ואף זכתה, על "מייקל קלייטון". משום כך ובשל השתתפותה בסרטים קצת יותר מפורסמים, כמו "קונסטנטין" וסדרת "נרניה", היא גם יותר מוכרת מחוץ למעגל הסינפיליה. בתחילת השנה, היא נראתה לי אחת המועמדות החזקות לזכיה, אולם התגברות התחרות והעובדה ש"בואו נדבר על קווין" הוא יותר סרט פסטיבלים מתופעה קולנועית, שמים את מועמדותה בסימן שאלה. אליזבת אולסן, אחותן הקטנה של מרי-קייט ואשלי, כבר קבלה הרבה שבחים על הופעתה כאישה מעורערת בנפשה שנמלטת מכת. הסרט עצמו, למרות זכיה בפרס הבימוי בפסטיבל סאנדאנס, נשמר בפרופיל נמוך ולא נראה שאולפני פוקס מתכוונים להריץ אותו חזק לאוסקר, פרט לאולסן כשחקנית ראשית. עוד זוכת סאנדאנס, היא השחקנית השלישית ברשימה, אוליביה קולמן. עד לאחרונה, השחקנית בת ה-37 הייתה בעיקר פרצוף מוכר שאולי נתקלתם בו בשידור חוזר של איזו סדרה בריטית. בקולנוע, היא לא עשתה שום תפקיד בולט, עד שהגיע פאדי קונסידיין ולהק אותה לסרטו הראשון כבמאי. קולמן צוברת הרבה באז בשבועות האחרונים ויש מי שכבר מתחילים להמר עליה כעל מועמדת מפתיעה לאוסקר. אולי אחת מהשלוש האלה תמלא את המשבצת הרביעית.

    מה נשאר? כל השאר. בעיקר סרטים שהשחקניות הראשיות בהם הן הסיכוי היחיד כמעט לאוסקר עבורם. קירסטן דאנסט קבלה ביקורות טובות ואת פרס השחקנית בפסטיבל קאן על הופעתה ב"מלנכוליה" של לארס פון טרייר. בהתחשב בחוש הההומור המעוות של פון טרייר, שהביא לסילוקו מהפסטיבל, גם קרנה של דאנסט ירדה, אם כי טוענים שדרושה יכולת משחק עילאית בשביל להצליח לחייך אחרי עבודה עם פון טרייר. מישל ויליאמס היא כנראה הדבר הטוב ביותר ב"השבוע שלי עם מרילין" ולמרות שהסרט עצמו נראה אבוד מבחינת פרסים, ויליאמס הייתה מועמדת לאוסקר כבר פעמיים וזה כנראה התפקיד הטוב ביותר שעשתה עד כה. נוסף על כך, צפוי לה גיבוי חזק מצד האולפן שרוצה לראות אותה מועמדת. ויולה דיוויס הייתה יכולה להיות פייבוריטית לזכות באוסקר לשחקנית משנה על "העזרה", אולם יותר ויותר נראה שהיא תורץ כשחקנית ראשית. זה מקטין באופן משמעותי את סיכויי הזכיה שלה, אבל עושה צדק עם תפקיד שהוא בהחלט לא משני. שרליז ת'רון מגלמת, ככל הנראה, דמות בלתי נסבלת שלומדת משהו על החיים ב-"Young Adult", הסרט החדש של האנשים שהביאו לכם את "ג'ונו". האם היא שווה מועמדות על דמות שקשה להזדהות איתה ולא מכוסה באיפור מכער (ע"ע רוני מארה), נדע רק אחרי שהסרט יצא. לבסוף, התבשרנו השבוע שסוני, המפיצים את "שיטה מסוכנת" בארצות הברית, החליטו להריץ את קירה נייטלי לאוסקר כשחקנית ראשית. לדעתי, זה פוגע בסיכוייה להיות מועמדת, שלא לדבר על לזכיה. כשחקנית משנה, התחרות מספיק חלשה בכדי שתוכל לגנוב נצחון. בקטגוריה של הראשיות, רק תראו מה מחכה לה בקרב על המשבצת החמישית והאחרונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין