כפיות של זהב
עוד מעט ימלאו לי שלוש. אני מצפה לחגיגה ענקית ורועשת, עשרות מוזמנים משפחה, לקוחות ,חברים של ההורים. כל הצוות יהיה שם מסביב . כולם יזיזו-יביאו-יכבדו-יחייכו ויהיו נוכחים - אמא תהיה יפה ומחייכת, אבא אולי ירים אותי על הכתפיים כדי שיראו כמה אני דומה לו. אני כבר אמצא לי פינה.שתהיה לי שקטה שם אוכל לחשוב על מה שאני באמת רוצה. רשמו אותי סוף סוף לגן, הכי יוקרתי באזור. יש שם המון ילדים שמחים ואנשים שמחבקים אותי המון! אמא שלי יפיפייה, תמיד יש לה ריח טוב ויקר והיא מתלבשת כמו בובה כזאת... היא נזהרת שלא אלכלך אותה ומנשקת אותי באויר, נוגעת מרחוק. אמא נוסעת על ג'יפ ממש חדש! אבא גם! אני יכול לבחור איך יסיעו אותי בבוקר לגן... אמא לפעמים נוסעת איתי- אבא אף פעם- הוא תמיד ממהר לעבודה עם האייפון על האוזן, אמא מחכה בג'יפ עד שמכניסים אותי לגן בינתיים שוב בודקת במראה-כמה היא יפה! ולי יש חבר! או שהוא מן אח? הוא מן איש כזה שעובד בבית שלנו, היה שם לפני שנולדתי. הוא אוהב אותי, בבוקר מעיר, מארגן ומלביש אותי, מסרק ושם לי בושם. כמו בובה ילד-כמו אמא. הוא גם יודע לבשל, לנקות,לאסוף את כל האחים ואפילו מחליף לי חיתולים! כשהייתי חולה- הוא לקח אותי לרופא וגם נתן לי תרופה וממתק. כל יום ממתק. לפעמים הוא מאחר לקחת אותי...כי האחים שלי מעכבים אותו בבית הספר. הכי אני אוהב שהוא לוקח אותי עם הטומקאר החדש! אני יושב על כסא לבד-כמו גדול. אין שם מקום לאמא שלי...או לאבא שלי - רק לי ולו, לנו שנינו.
|
