מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי בנושא המופלא בעיני של טיפולים אנרגטיים, מכיר בוודאי את הסיפור של טיפול באי-ספיקת כליות של אבי, עליו כתבתי בעבר.

לפני כחודשיים טיפלתי בבחור בשם צביקה שעבר אירוע מוחי והיה משותק בצד שמאל, וחודש של שיקום בתל-השומר לא הביא שום תוצאה. אפשר לראות וידאו שבו הבחור הגיע למופע שלנו על מנת להגיד תודה על הטיפול ועל החזרה לתפקוד...
http://www.youtube.com/watch?v=B9IZj8U-4HQ

אתמול בערב התקשרה אלי אחותי הצעירה (שכבר לא כל כך צעירה, אגב...) ואמרה "לאורין יש כאב בטן כבר כמה ימים. אתמול היינו איתה אצל רופא והוא אמר שזה גזים והילדה לא מפסיקה להתלונן, אפשר להגיע אליך לטיפול?"

למרות שהייתי אחרי שעתיים שינה בלילה הקודם ולא הייתי בטוח שיש לי אנרגיה לטפל, מאד רציתי לעזור. אמרתי לה "תבואו בכיף". מקסימום נרוויח ביקור.
אחותי לא התעצלה באה עם בעלה ועם אורין בת השלוש וחצי ועם מאור התינוק בן חצי השנה... האמת שהרגשתי קצת רגשות אשם לטרטר משפחה בשעה שמונה בערב, אבל הייתי עייף מכדי לנסוע.
אורין נשכבה במיטה ואמרה "כואבת לי הבטן" הנחתי את ידי על ביטנה. ראשית הפעלתי מעט לחץ על נקודות מסוימות ושאלתי אם היא מרגישה כאב מיוחד, על מנת לבדוק אם זה בא מהכליות, מהלבלב, או מאברים פנימיים אחרים, אבל הכאב היה כללי ולא ממוקד.
אחרי עשרים דקות נוספות של העברת אנרגיה הילדה שוחררה לחלוטין מהכאב וחזרה לחייך...

לכל הטוענים שטיפולי רייקי או הילינג מצליחים בגלל השפעה פסיכוסומאטית או סוגסטיה, אם אנשים כל כך נוחים להיות מושפעים, היכן ההשפעה של הביקור אצל הרופא מיום אתמול? התמיכה האנרגטית שהגוף מקבל בטיפול הרייקי מאפשר לרקמות השונות לשפר את רמת התפקוד, ועם זה מסייעת להפיג את הכאב ולרפא רקמות ותפקוד של אברים בצורה ששום טיפול בכימיקלים לא יצליח להשיג...