אז כן הכותרת של הפוסט נשמעת כמו התחלה של תסריט לסרט פורנו אדום. אבל המציאות רחוקה מזה.

כולם מדברים על העיירה ניקו אז החלטתי להגיע לשם ולנסות להבין בעצמי מה כל כך מיוחד בה שאלפי תיירים בשנה פוקדים את המקום, וכל ספרי הטיילים מקדישים לה עמודים שלמים. ארזתי תיק ל 3 ימים והחלטתי לבדוק בעצמי.הגעתי לתחנת הרכבת הראשית באסקוסה ולקחתי רכבת אקספרס לניקו. אומרים שלפעמים יש יותר מזל משכל. במקרה שלי בהחלט היה לי מזל כי יפנית עוד לא למדתי ולא היה לי מושג שאותה רכבת מתחלקת לשניים במהלך הנסיעה. חלק אחד ממנה ממשיך לניקו והשני לעיירת ספא אחרת בשם קינאגאווה. למזלי ישבתי בקרון הראשון והגעתי לניקו. 

אז על מה ולמה??? עיירה שכוחת אל.. !היי אפילו סניף אחד של סטארבאקס אין בה ובתור מכורת סטארבאקס היה לי קשה.

מתחילה לצעוד לכיוון הגסט האוס שמצאתי, את האמת הנוף עוצר נשימה!! בדרך עוברת דרך גשר שינקיו המפורסם והאדום מעל נהר דאייה שלפי האגדה חצה איזה יפני מפורסם את הנהר על גבם של שני נחשים ענקיים. ניקו כולה צבועה בצבע האדום, צבע השלכת.

החטתי לצאת לטייל ומצאתי את עצמי אבודה בין יערות מפלים ובתי קברות מקומיים. מזל שירשתי את חוש הכיוון מאבי היקר וכך ממשיכה מוצאת את עצמי באונסן ציבורי באמצע שום מקום בלי תחבורה ציבורית.תמורת 1000 יין שזה בערך 50 שקל קיבלתי מסאג מפנק שפיצה היטב על הדרך הארוכה שעשיתי עד לשם.

מגיעה לאכסניה רעבה מחפשת מקום לאכול,אבל חוץ מסבן אילבן לא היה בנמצא כלום. מסתבר שהמסעדות במקום נסגרות בשעה חמש בערב.. אז לכל אותם רעבים כמוני הפתרון היחידי היה מנה חמה מהסופר.

יום למחרת החלטתי לפתוח את הבוקר בבית תה מסורתי בעיר,ומשם למסע מקדשים ודת. ביפן, תאמינו לי אחרי שרואים מקדש אחד רואים את כולם...אבל אין ספק שהארכיטקטורה שלהם מדהימה ביופיה.

באחד המקדשים שביקרתי פגשתי לראשונה את 3 הקופים המפורסמים שכולנו מכירים ואוהבים ונוטים לחכות אותם בתמונות קבוצתיות. המשמעות שלהם היא בעצם 3 ילדים, לא רואים רוע, לא שומעים רוע ולא מדברים רוע.. אבל היי!!!איך תסבירו ליפנים שהעובדה שהילדים שלהם עומדים בסופר וקוראים קומיקס פורנו סותר את מה שהם מאמינים בו!!

העיר מאופיינת בכמות הקופים שמסתובבים בה חופשי וגם הפארק הלאומי של ניקו שאליו הגעתי יום למחר.. אגם צ'וזן ג'י מפל קגון ויומוטו... הפארק הלאומי הוא בהחלט מקום לכל אותם אוהבי ספורט אתגרי.. אחלה מקומות טיפוס וקמפינג, אני נמנת אם אותם אלה שעשר דקות הליכה מחייבות ישיבה של חצי שעה, ככה שלא מצאתי את מקומי בפארק מה שגם היה ממש קר.

את הטיול סיימתי בעיירה בשם קינאגאווה, הגעתי אליה בטעות כי התבלבלתי ברכבות. אבל היה שווה את הכאב ראש. עיירת אונסן של מעיינות חמים וגופרית באמצע הטבע ההררי , כולם מסתובבים עם חלוקי יוקאטה או שבשפת הישראלי חלוק רחצה האוכל חלומי האווירה משרה רוגע!! פשוט שווה היה ללכת לאיבוד!