כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יונתן לרנר

    בשבחו של הדיון הציבורי או, כבר הייתי בסרט הזה

    0 תגובות   יום חמישי, 3/11/11, 13:03

    הארץ מלאה דיבורים על מה שקורה סביב ענין התקיפה באיראן - מי לוחץ יותר, מי לוחץ פחות, מי בעד, מי נגד, מי אחראי ומי לא.

     

    הארץ מלאה דיבורים על מה שקורה סביב ענין התקיפה באיראן - מי לוחץ יותר, מי לוחץ פחות, מי בעד, מי נגד, מי אחראי ומי לא.
    ולי זה היה כל כך מוכר, כבר הייתי בסרט דומה ואני זוכר אותו כאילו זה היה רק אתמול (לא, זה קרה מזמן)
    גם אז נוצרה בעיה שנראתה חמורה. גם אז "הוא" דחף את כולנו, אלו שמעליו ואלו שמתחתיו, לפתור את הבעיה על ידי נקיטת מהלך חמור, שהיה אמור לשבור את כל הכלים. 
    גם אז "הוא" הכניס את המערכת לתזזית. כולם היו עסוקים רק בזה, והאווירה התחממה. ההשלכות לא נבדקו. הכל עסקו רק במה ש"הוא" הציע לעשות.
    לאווירת התזזית היתה השפעה על רבים. היא הביאה לכך שמישהו בכיר, שלא היה מעורה היטב במה שקורה, ורק ראה את המהומה, קיבל החלטה משמעותית ושוברת כלים בענין אחר. הדבר הביא לפרוץ משבר משמעותי, שחייב את כולנו לעסוק בפתרונו. הדעת הוסחה מההכנות למהלך החמור, שה"הוא" דחף אליו. 
    כך יצא ש"המשבר המשמעותי" ביטל לחלוטין את האפשרות להוציא לפועל את "המהלך החמור" שה"הוא" הציע. הוא ירד לחלוטין מסדר היום.
    אחרי כמה זמן חזרנו לשיגרה. איש לא הביט לאחור ואיש לא בחן ברצינות איך התחילה כל ההתחממות, ומה היה קורה אילו היינו מוציאים לפועל את "המהלך החמור"  ש"הוא" דחף את כולנו לבצע.
     
    עברנו הלאה!
    כל זה התקיים במערכת סגורה שבה הדומיננטיות שלו היתה כה גדולה. האם ניתן יהיה לעצור אותו עכשיו רק בעזרת יצירת משבר אחר, או שהדיון הציבורי, והמעורבות של ארה"ב, תעצור אותו?

     

    ולי זה היה כל כך מוכר, כבר הייתי בסרט דומה ואני זוכר אותו כאילו זה היה רק אתמול (לא, זה קרה מזמן)


    גם אז נוצרה בעיה שנראתה חמורה. גם אז "הוא" דחף את כולנו, אלו שמעליו ואלו שמתחתיו, לפתור את הבעיה על ידי נקיטת "מהלך חמור", שהיה אמור לשבור את כל הכלים. 


    גם אז "הוא" הכניס את המערכת לתזזית. כולם היו עסוקים רק בזה, והאווירה התחממה. ההשלכות לא נבדקו. הכל עסקו רק במה ש"הוא" הציע לעשות.


    לאווירת התזזית היתה השפעה על רבים. היא הביאה לכך שמישהו בכיר, שלא היה מעורה היטב במה שקורה, ורק ראה את המהומה, קיבל החלטה משמעותית ושוברת כלים בענין קשור. הדבר הביא לפרוץ "משבר משמעותי", בתחום אחר, שחייב את כולנו לעסוק בפתרונו. הדעת הוסחה מההכנות ל"מהלך החמור" שה"הוא" דחף אליו.


    כך יצא ש"המשבר המשמעותי" ביטל לחלוטין את האפשרות להוציא לפועל את "המהלך החמור" שה"הוא" הציע. הוא ירד לחלוטין מסדר היום.


    אחרי כמה זמן חזרנו לשיגרה. איש לא הביט אחור ואיש לא בחן ברצינות איך התחילה כל ההתחממות, ומה היה קורה אילו היינו מוציאים לפועל את "המהלך החמור" שה"הוא" דחף את כולנו לבצע.

     

    עברנו הלאה!


    כל זה התקיים במערכת סגורה שבה הדומיננטיות שלו היתה גדולה מאד. האם ניתן יהיה לעצור אותו עכשיו רק בעזרת יצירת משבר אחר, או שהדיון הציבורי, והמעורבות של ארה"ב, תעצור אותו?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון