השיר:מוכרת לי מפעם / מילים: חמוטל בן זאב
רגע לפני שקיעה
אני מחבק אותך
וכדור של אש כמו ליבי
צולל ונופל איתך
אחר כך בא החושך
הקסם נעלם
רק עומק מבטייך
וצער העולם
את מוכרת לי מפעם
אולי מגלגול אחר..
חלום שהשאיר בי טעם
של זיכרון בוער
ולפני שאני נוגע
בטרם זריחה
תבואי ותגידי
אני כולי שלך
אני כל כולי שלך...
יש אחת בדמיוני
טובה ומתוקה
ואני מכוון אליה
מתוך ענן שתיקה
אולי משם הגעת לי
ואם את אמיתית
קחי אותי אלייך
זו השגחה פרטית
את מוכרת לי מפעם...
גלגול נשמות /מתוך ויקפדיה
הוא שם כללי למערכת אמונה עממית-דתית רווחת, המתארת תהליך מטאפיסי בדבר המשכיות נשמת האדם מעבר למותו הנראה לעין.
אמונות שונות מפרשות את הביטוי בצורות שונות, אך חלק מנדבכי הבסיס מתארים תהליך בו נשמתו של אדם שנפטר לעולם חוזרת או נשארת במציאות בהתגלמות אשר היא "גלגול אחר". לדוגמה, במערכות אמונה בהן נשמה של בן אדם חוזרת להיות בן אדם ולא צמח או חיה, תינוק שנולד מהווה גלגול של אדם שנפטר.
המדע כמובן לא מצא שום מנגנון אפשרי המאפשר מעבר של מחשבות או זכרונות מאדם לאדם, בוודאי לא לאחר מותו של האיש שהזיכרונות היו שייכים לו, משום שכל הפעולה החשמלית של המוח, בו נאגרים הזיכרונות, מופסקת עם המוות. אם כי דבר זה כנראה לא הפריע לכמה פסיכולוגים ופסיכיאטרים לאמץ את השיטה ולמטפלים אלטרנטיביים להציע אותה כשיטה טיפולית.
לטענת המצדדים בגלגול נשמות חוק שימור של הנשמות: הנשמה אינה נעלמת עם המוות, או מסתלקת לאוצר הנשמות העליון, אלא מוצאת מקום בבעל חיים אחר. על פי אמונה זו גלגולו של האדם נובע בשל כך, שלא השלים את תפקידו בעולם. הגלגול יהיה בהתאם למעשיו הטובים או הרעים בגלגולים הקודמים, ובהתאם לתיקון אליו הוא נדרש לעשות. האמונה בגלגול כמו גם האמונה בעולם הנשמות והשארות הנפש, נותנת מענה בהתמודדות עם המוות.
תמיד שאלתי את עצמי ,עוד לפני שהתחברתי לאמונה- אם תתכן התפיסה הרווחת אצל ה"אנשים ההגיוניים"-כי אין המשךלחיי הנשמה והיא מתה עם מות הגוף הפיזי.אדם כמו החיה- בא לעולם אוכל,שותה,רואה טלביזיה,מתהולל,בוכה חווה צער ואושר ועם מותו הכול מסתיים .הוא פשוט מת ואיננו.היה אדם ונעלם.
בתחושה פנימית הבנתי שאי אפשר לחיות בעולם זה, עם חוסר ההיגיון הזה."האם כל תכליתי בעולם זה אכל ושתה כי מחר תמות?"
זאת הייתה אחת הסיבות, שהתקרבתי אל הדת.אתה מקבל סיבה לבואך לכאן.אתה לא סתם יצור יש מאין שבא והולך.ההתחברות שלך אל תכליתו של אדם ,ועל כך שאתה ניצוץ אלוקי שהיה פה וחוזר לכאן כדי לתקן את מה שלא הצליח לתקן בגלגולים קודמים-נותן את הטעם והתכלית לכל החוויות שאנחנו עוברים בעולם הזה.
מפגשים עם אנשים, שאתה לפעמים חש:'הכרתי אותו פעם" -יש להם תכלית ותמורה.הכול בהשגחה פרטית.הוא בא ללמד אותך דברים ואתה בא ללמד אותו.
זה נותן עניין בחיים.זה מרגיש לי כמו "המשחק האמיתי"-משחק החיים.
כשאתה יודע שהכול בהשגחה פרטית, וכל מה שקורה- בא ללמדך שיעור, ואתה חי במודעות-העולם נצבע בצבעים עשירים ומגוונים, ויש סיבה לכל ה"טירוף" הזה- שאנחנו חווים בעולם הזה.
חווית המפגש עם בן זוגך- היא בעלת סיבה עמוקה.אתה מתייחס אל עצמך,אל הזולת ואל חווית ההיכרות איתו ,ממקום עמוק ומוכן לבחינה וקבלה הבאות.
אני מודה לקל שהעניק לי את "מסע החיים" המעניין שחוויתי והוא עוד לפני ולכל אותם האנשים והמאורעות הבאים ללמדני ולעזור לי בתיקונים שקיבלתי על עצמי.
תודה.
|