הגיגים ושאר מיני ירקות
פוסטים אחרונים
- תגיד לי 13/11/14
- אהבה חורפית 24/9/14
- אהבה לא לצמחונים 10/9/14
- וככה קרה לי הבוקר... בעצם אתמול בבוקר 24/7/14
- מעניין.... 6/6/14
- אהבה פורחת 5/6/14
ארכיון
0
להוכיח שאתה כמו כולם
שיתוף: אנחנו מארחים בימים אלו נער גרמני בן 18 (לא יהודי). "החלפת משלחות" כל הזמן אני מרגישה שאני רוצה להראות לו כמה שאנחנו נורמלים כמו כל בן אדם אחר... הוא שואל ומתעניין ורוצה להריח... לגעת.. לראות... להבין לטעום.... (הוא ממש אהב חומוס וטחינה) ואני מרגישה שהוא גם רוצה להראות לנו שהוא ממש כמו שאנחנו - בני אדם. ובדיוק הבן שלי חזר שבועיים לפני מהמסע לפולין.... ואז הגרמני ראה את התמונות בפייסבוק... ושאל והתעניין והתבונן וכל צד מנסה לתת לצד השני הרגשה שהנה אנחנו מנסים להכיר מחדש ואולי אפילו יותר טוב ולהבין, למרות שקשה לשני הצדדים (זה ממש מרחף באוויר) כדי שעכשיו נהיה חברים. הלב מתרחב ומתכווץ גם יחד. חוויה משונה. |
פוסטים פופולאריים
-
קצת קיטש מה יש
16/12/11 | 1096 צפיות
-
תלתלים מטלטלים
3/6/11 | 1666 צפיות
-
דובי חמודי
6/11/10 | 1138 צפיות
-
גינה זה כיף
16/4/13 | 1155 צפיות
-
האמת העירומה
21/5/10 | 1041 צפיות
-
כמו פלסטלינה
8/11/10 | 973 צפיות
תגובות אחרונות
-
א ח א ב
בתגובה על רכות
-
סערה בכוס ויסקי
בתגובה על תגיד לי
-
sari10
בתגובה על אהבה בדרך.....
-
אזוטריקה-יומן לימוד
בתגובה על הדרך אל האופק
-
נחרצה
בתגובה על אהבה לא לצמחונים
-
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלו COUSIN -
היית צריכה לשלוח לי לינק על הפוסט - כמו שכתבתי - רק בעניינים חשובים:)
יכולה לכתוב לך מגילות על הענין הזה. אולי שווה גם פוסט שלי...
קשה קשה.
אני חושבת ביחוד לנו, דוברי הגרמנית ששרשיהם משם..
אם כי אנחנו מ-OBERSHLESIEN, כידוע,
שכבר לא היתה גרמנית מאז מלחמת העולם הראשונה.
אני בקשר עם הרבה גרמנים - צעירים ומבוגרים
הרבה מהם חברים בנפש - גם המבוגרים.
חלקם דרך הורי בן זוגי האחרון, חלקם משום שהדריך בגרמנית במשך שנים,
במסגרת מקצועו כמדריך תיירים.
אבל אי אפשר לשכוח ולסלוח. אף פעם.
יש לי גם בן דוד ממש במינכן - חצי יהודי... בן דוד רחוק שלך גם:)
הורי בן זוגי היו מארחים באופן קבוע דרך משרד התיירות והוא רצה להמשיך בזה.
כאן אמרתי - סטופ.
לקח לי שנים להגיע לביקור בגרמניה - ועל אף שאני מרגישה בבית בגלל השפה -
אף פעם לא ממש מרגישה טוב שם.
בוינה דיברתי גרמנית יותר טובה מרוב המהגרים שם -
הרבה מהם מארצות ערביות...
ושם הרגשתי עוד יותר נורא. אם כי מאד נהניתי מה"תרבות" ומסיסי:))
עכשו יש לילדי - אחרי 4 שנים של מאמץ, דרכונים גרמנים - דרך משפחת בן זוגי
רק על זה אני יכולה לכתוב פוסט שלם...
הרגשה מוזרה לראות את הדרכונים האדומים האלה עם הנשר
זה, כמובן, בגלל השער לאירופה...איך לא:)
ומחריד אותי לשמוע שיש יותר מ-10,000 ישראלים - רק בברלין!
כשקיבלו סוף סוף את הדרכונים - פיזית - אמרתי בצחוק, כמובן -
עכשו אתם נאצים עם דיפלומה :))
טוב. די. אני באמת אכתוב על זה פוסט שלי. בהזדמנות:)
אנחנו חייבות להפגש. בקרוב - יש לי כבר מכונית חדשה...
זה החלום שלי גם...שבגילך אצא לפאב עם הבנים שלי....... וכמובן שאני מרגישה סוג של שגרירות לשני הצדדים...
ואני גם אוהבת את התלתלים שלך .....(-:
בן אדם זה בן אדם. גוף ונשמה. כל העניינים תלויי התרבות הם סוג של עטיפה.
תודה... אכן זה מרגיש ככה.. לא תיארתי לעצמי...
לא פשוט להוכיח שאתה בן אדם כשאבות אבותיך היו חלאות אדם.
נדרשים המון כוחות נפש לאירוח הזה, ועל כך מגיע לכם כל הכבוד.