כותב מוחק, כותב מוחק

מילים שלא מתחברות לרעיון שהוא כולו הבנה גדולה

ואולי, אולי המשורר יוכל לתת את הדעת אליו.

"עַל הָרֵעַ אַתֶּם מִתְגּוֹדְדִים וּמְלִיצוֹת יָפוֹת לָכֶם עַל-זֶה. אָכֵן אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: אַהֲבַתְכֶם לְרֵעַ הֲלֹא זֹאת רַק אַהֲבָה נִשְׁחָתָה לְנַפְשְׁכֶם אַתֶּם.

מִפְּנֵי נַפְשְׁכֶם אַתֶּם בֹּרְחִים וּמִתְמַלְּטִים אֶל הָרֵעַ"

לרגע, יצאתי החוצה, עמד שם כלב קטן במרחק נגיעה מחתול רעב

שאכל מקערת אוכל החתולים.

עמד ושתק, החתול המשיך בשלו באכילה שלווה.

גר זאב עם כבש

ואם תראו היום חמור לבן, תדעו שהגיע הסתיו