מרנינה ליבי בגזירות אהבה, תולשת דפייה מתוך זיכרון רחוק של נסיך ונסיכה המתנפץ לחיים בדמות עצמנו. נשקה בפי נשיקה תמימה, חיוכה הטהור העלה סומק חצוף ומבוייש של יראה בקיוי פניי. הקוראין שמה לאהבה. והיא מלטפת גופי באצבעות נרעדות מחפשת קוים של אהבה בנפשי הבודדה. |