כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    עיר הלחם

    18 תגובות   יום שישי , 4/11/11, 17:31

    "את פרוסת הלחם שלא היתה להם, הם חלקו אתנו," היתה אמא שלי מספרת על האוזבקים, שקבלו אותה בטשקנט, בת עשרים ואחת, פליטה יהודיה, שהצליחה איכשהו להתגלגל מגליציה שבפולין לטשקנט, בירת אוזבקיסטאן,  לא לפני שבלתה שנתיים בכריתת עצים בסיביר, כמעט גוועה שם מכפור, מרעב ומעבודת הפרך. 

     

     ''

    לחם אוזבקי - בפנים - צבעו לבנבן, וטעמו מתקתק. החריצים במרכז נעשים במכשיר עץ קטן דמוי מברשת, בעל מסמרי ברזל. כל אופה חורץ את  הבצק קצת אחרת

     

    "הם קבלו אותנו כאורחים, הם עם כזה, עם מכניס אורחים," היתה מוסיפה, "עם חייכן, עם טוב, פעם ראשונה אחרי כל כך הרבה שנים הרגשתי אורחת, לא פליטה."

    מכל תלאות המלחמה שהיתה מספרת, רק זכרון הכנסת האורחים של האוזבקים, היה מעלה חיוך על שפתיה. לזמן מה, הם החזירו לה את האמון בבני אדם. 

     

     

    ''

     במרכז פוזרו תבלינים

     

     

     גם אבי, שברח מוורשה, התנסה במסלול דומה. הורי נפגשו בטשקנט בזמן המלחמה ושם נשאו. אבל בדמי ימיה מתה אמי וגם אבי מהר נאסף אליה, החוב לאוזבקים עבר, אם כן,  אליי, בירושה. בעצם, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני בת חוב לאוזבֶקים.

    אז נסעתי לאוזבקיסטאן להחזיר איזה חוב, לסגור מעגל, או שמא לפתוח, כי למי בדיוק מהאוזבקים אני חבה משהו, בוודאי, אינם כבר בין החיים.

     

    כבר בהכנות לנסיעה גיליתי, שלא רק לאמי, אלא למיליונים, שגרו ועברו בה היתה "טשקנט –עיר הלחם".

     

    ''

    הלחם שלו חרוץ אחרת 

     

    Toshkent,  אף שמשמעות שמה "עיר האבן", רך וחם לב תושביה.

    כעיר המצויה על דרך המשי ראתה  בני ארצות הרבה, שעברו בא, אורחים ללון או שמצאו בה את ביתם. העיר, שמונה ארבעה מיליון איש, היא עיר הטרוגנית, שחיים בה אוזבקים, טורקמנים, רוסים, קירגיזים, טג'יקים, מונגולים, תורכים, פרסים ואפילו קוריאנים. היא אחת הערים המוסלמיות המודרניות בעולם, אבל שלא תטעו, זה איסלאם אחר מזה המוכר לנו, איסלם לייט, הייתי אומרת.

     

    ''

    דומה לבייגלה שלנו בצורתו, לא בטעמו והקוטר גדול בהרבה

     

    לא עמדה לה לעיר הכנסת האורחים של תושביה, ב-1966 חרבה העיר ברעידת אדמה. הסובייטים בנו אותה כמופת של עיר מודרנית. לראות את המטרו המשוכלל והמפואר של טשקנט ולקנא. (במיוחד לאחר 15 שנים של בניית רכבת קלה- כבדה מאד על כתפיה הדלות של ירושלים, בירת ישראל.)

     

    ההטרוגניות של העיר השפיעה, כפי הנראה, על סובלנות תושביה וכמובן גם על תרבותה. החושים חוגגים, העיניים לא תשבענה לראות את צרופי הצבעים, האוזניים חשופות שם לבליל שפות. לאוזן הישראלית, נשמעת  האוזבקית כמו הטורקית, והקירגיזית כמו הפרסית, האף והחך חשופים למגוון עצום של ריחות וטעמים. (מה שאפשר לומר כמובן גם על הערים האחרות באוזבקיסטאן ובראשן בוכרה, סמרקאנד וחיווה – כולן ערים השוכנות על דרך המשי, על כך ברשימה אחרת).

    את שפע המאכלים אפשר לנסות ולטעום בדוכני האוכל ביריד הגדול של טשקנט. (טושקנט בוזורי). הנה מעט ממה שבשלתי בעדשת המצלמה.

     

    למי שלא ישבע, ההמשך יגיע.

    בתיאבון.

     

    ''

    מנהר הצ'ירצ'וק לשמן רותח , משם לקערה כחולה שידמה מים

     

     

    ''

    טורחים על ההכנה. כל בעל דוכן מתמחה במאכל אחד

     

     

    ''

    החומוס שלנו, אלא מה, טובל בשומן מן החי במקום בשמן זית

     

     

    ''

    אותו החומוס בתוספת בשר ופרות

     

     

    ''

    קוסברה עם בצל הולך עם כל דבר

    ''

    מתמחה בקישקע ואטריות בבשר

     

    ''

    בקבוקי משקה מפלסטיק להגבהת הערמה

     

    ''

    עוף בפפריקה עם נזיד קטניות מבעבע באמצע. שימו לב לצבעים ולקשוט המנה

     

     

    ''

    מרק בשר על האש

     

     

    ''

    מעי ממלא בשר טובע בשומן

     

     

    ''

    רביולי מבעבע בתוך שקית מפלסטיק, לא עלינו, על סכנת  הפלסטיק לא שמעו פה

     

    ''

    הרביולי  מוכן לאכילה, עם קוסברה ובצל

     

     ''

    בתנור הזה נאפה האושפלו - אולי המאכל האוזבקי הפופולארי ביותר גם מחוץ למקום

     

    ''

    הנה הוא האושפלו במלוא תפארתו - אורז, גזר, ביצה ובשר

     

    ''

    ואם לא שבעתם עדיין, הנה סוגים של ממולאים בגבינה, בשר,  תפוחי אדמה

     

    ''

    אחרי המלוי מטגנים בשמן עמוק

     

    ''

    הקיפיאטוק(מלה רוסית לרותחין, שהתקבלה כמעט בכל מדינות ברית המועצות לשעבר)  מוכן, או במלים אחרות, רתחו המים. היא מוכרת תה ירוק או שחור. הירוק מקובל ואהוב כאן יותר

     

    (C) כתבה וצלמה באבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/11/11 21:22:

      צטט: עצבן 2011-11-06 20:27:00

      יכול להיות שזו בית לחם המקורית?

      יתכן גם יתכן

       

        6/11/11 21:21:

      צטט: תמי ליבנה 2011-11-06 14:25:38

      וואו טוב מראה עיניים.

      תודה, גם הריח טוב

       

        6/11/11 20:27:
      יכול להיות שזו בית לחם המקורית?
        6/11/11 14:25:
      וואו טוב מראה עיניים.
        5/11/11 18:01:

      צטט: נעמה כאן 2011-11-05 16:39:55

      הרוב נראה טעים..אבל הלחם זה הדבר הכי בעולם..אולי האושפלו מתקרב במקום השני..

      מסכימה, הלחם זה הדבר והריח שלו!

       

        5/11/11 16:39:
      הרוב נראה טעים..אבל הלחם זה הדבר הכי בעולם..אולי האושפלו מתקרב במקום השני..
        5/11/11 15:43:

      צטט: דנה.גל 2011-11-05 15:35:23

      מרגש ו...מפתה...

      תודה רבה

       

        5/11/11 15:42:

      צטט: פרודת רשתית 2011-11-05 01:46:54

      חוץ מהשומן והמעי הכל עשה לי תיאבון. תוספת הכוסברה והבצל נשמעת מעולה

      זה נכון, אלה מגעילים.

       

        5/11/11 15:40:

      צטט: שנינושקה 2011-11-04 23:22:15

      עשית אותי רעבה....! :) יופי של פוסט ותמונות וכייף לך שאת מטיילת המון!

      ברוך שובך, הרבה זמן לא ראיתיך בקפה.זה כייף לטייל, האם שבעת בינתיים

       

        5/11/11 15:35:
      מרגש ו...מפתה...
        5/11/11 01:46:
      חוץ מהשומן והמעי הכל עשה לי תיאבון. תוספת הכוסברה והבצל נשמעת מעולה
        4/11/11 23:22:
      עשית אותי רעבה....! :) יופי של פוסט ותמונות וכייף לך שאת מטיילת המון!
        4/11/11 22:50:

      צטט: dafone 2011-11-04 20:30:21

      פי מגיר רוק. מזל שטרם סעדנו את סעודת השבת.
      רוצה עוד מכל היופי הזה.
      דפנה.

      תודה רבה, עוד יגיע

       

        4/11/11 20:30:

      פי מגיר רוק. מזל שטרם סעדנו את סעודת השבת.
      רוצה עוד מכל היופי הזה.
      דפנה.

        4/11/11 20:19:

      צטט: אסצ'ילי 2011-11-04 19:57:52

      נהדר.

      תודה רבה

       

        4/11/11 20:18:

      צטט: ***ורד*** 2011-11-04 19:18:41

      תאורים ותמונות נהדרות ..בישול עממי מעורר את בלוטות הרוק ....והרושם שלי ממספר אוזבקים שפגשתי כאן בעיר שלי חולון ,שהם אנשים חמים לבביים ויש להם דרך ארץ ...

       

      תודה. זה נכון על האוזבקים. את מחולון? יש לי עבר שם

        4/11/11 19:57:
      נהדר.
        4/11/11 19:18:
      תאורים ותמונות נהדרות ..בישול עממי מעורר את בלוטות הרוק ....והרושם שלי ממספר אוזבקים שפגשתי כאן בעיר שלי חולון ,שהם אנשים חמים לבביים ויש להם דרך ארץ ...

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין