בּוֹדְדָה בִּיְשִׁימוֹן אַהֲבָה כְּרוּכָה סְבִיבִי כְּגֶפֶן, מַצְמִיחָה שְׂרִיגִים מִשְּׁאֵרִיוֹת תְּשׁוּקָה.
חוֹלוֹת נוֹדְדִים כִּיּסּוּ אַהֲבָתְךָ מְתַּעְתֵּעִים בִּי לָגֶשֶׁת, רַק עוֹרִי מָנַע מִמֶּנִי לָלֶכֶת שׁוֹלֵל בְּעִקְבוֹתֶיךָ. .
שׁוּב לְבַד, נאחזת בִּשְׂרִידֵי שְׁפִיּוּת מַכָּה שֹׁרָשִׁים בְּאַדְמָתִי וּמְצַפָּה.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בייבי יקרה כתבת ענוג ונוגה את מסע הזמן ואותיותיו הנכתבות על דפי הנפש
הזוכרת ,לטף להבות ואהבות ..רוך וברכות.
נהנתי לקרוא .כתוב לטעמי פוגע ונוגע בליבת הזמן.
שישבת מוארים ומבורכים לך ולבני ביתך.
כמה ניכרת הבדידות בשורות
ואולם לצידה כמה נראים
אהבה ותאוה
ערגה ותשוקה
ומעל לכל אלה
כמה ניכרים אותם שרידי שפיות
מונעים לכת שולל...