התעוררתי היום בבקר לקול קריאות רמות של עורבים.
האזנתי להם בקשב רב, כיוון שבדרך כלל קולות ציפורי שיר נעימות יותר מלוות אותי.
לאחר שיצאתי לזרוק את האשפה התגלה לעיניי מחזה מחריד, אחד החתולים שלנו השחור החמוד, שכב מת באמצע הכביש, נדרס כנראה ע"י מכונית חולפת :-(
העורבים חגו מסביבו נחתו לידו וניקרו בבשרו החשוף.
לפתע הופיע החתול הג'ינג' שלי, שהוא אחיו הבכור משגר קודם של השחור המת, הוא התגנב וניסה לתקוף ולגרש את העורבים, מיד גם הצטרפה למרדף אחותם המטולאת... לאחר זמן הגיעו פועלי הניקיון של העירייה וסילקו את הגוויה. השקט חזר לרחוב. סיפור עצוב מהחיים. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי חנה,
איך אמרו פעם, החיים זה כמו מלפפון יום בפה ויום ב_ _ת :-(
הי מאשה, מתחת למעטפת ה"תרבותית" החיתיות חוגגת :-(
בדרך כלל החיים בעיר מתחזים לחסרי ג'ונגל,
אבל לפעמים אנחנו "זוכים" להצצה.
בפעמים היחידות שראיתי - נבעתתי.
נורית,
החיים שבו מהר למסלולם...