כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים שאהבתי

    "אל מקום שהרוח הולך" של חיים באר
    עדיין במהלך קריאה..נהנית מאוד מהשפה,מהרעיון, מרוחב היריעה מידע העולם, הרגש והשנינה

    0

    חורחה הראשון

    14 תגובות   יום שבת, 5/11/11, 12:37

    ''

     

    ארבעה פרקים בחייו של חורחה הראשון

     

    (לפני הרבה שנים באנגליה הרחוקה היה לבעליי כלב בשם : ג'ורג' השני)

     

    פרק א'

    את מסרקת אותי יפה,

    נותנת לי שלוש ארוחות ביום ..

    אבל זה לא זה.

    ליבי כמה אל השכן שממול,

    מידי שבת הוא יוצא למסע אופניים

    בשבילים ונקיקים מאתגרים

    וזה מה שאני צריך,

    להתראות לךְ ,

    אני עוזב.. עובר לבית אחר.

    כך עזבתי את ביתי הראשון,

    ואמצתי לעצמי משפחה אחרת.

     

    פרק ב'

    בכל שבת היינו יוצאים, הוא על אופניו,

    ואני אחריו,

    לא די בכך שהייתי רץ כ-30 40 ק"מ,

    עוד הוא היה זורק לי מקלות אל תוך וואדיות תלולים,

    בלי בעיה, הייתי מרחף, מעל ובתוך סבכי קוצים,

    רק להביא לו בחזרה את המקל,

    כן.. זה בדם שלי..

    הוא זורק ואני מביא,

    מין יצר חזק כזה של בני מיני,

    לפעמים ראיתי אותו מהרהר בי,

    "איזו חיה ..במאה העשרים ואחת

    כל שמוֹחה מסוגל, הוא להיות קשוב למקל הנזרק ולהשיבו.."

    לא הזכרתי לו באותו רגע, שבנו הצעיר אמר,

    שאני הפסיכולוג הכי טוב בעולם..

    אני זוכר, איך הייתי מקשיב לו,

    מקשיב לנפשו הכואבת , לא "חופר"

    רק נמצא שם בשבילו,

    נותן לו את עצמי, את כל כולי

    כמה ואיך שרק רצה.

     

    פרק ג'

     

    אפילו עכשיו בגילי המופלג,

    אם זורקים לי מקל,

    אני מתאמץ להתרומם על רגלי החלשות,

    ומביא..

    עד שלא רואים אותי הולך

    לא נותנים לי  70 ..

    פָּנָי נותרו פְּני גוּר

    אומרים עלי שתמיד אשאר ילד

    לכם אספר, שהיתה לי תקופה רומנטית סוערת

    ודרמטית למדי.

    היו לילות שעזבתי את הבית

    והלכתי בעקבות הריח שלה ..

    אותו ריח ששיגע את כל השכונה..

    חזרתי הביתה לפנות בוקר, כשצווארי מנוקב חורים

    כן, כך הם תקעו בי שיניהם המנוולים,

    הותירו בו מחרוזת חורים שחורים, נוטפי דם.

    נלקחתי לטיפול נמרץ, ואחרי הרבה זריקות ואנטיביוטיקה

    העסק החל להתאחות אט אט.

    כן, אהבה כואבת , נושכת..

    אבל לפחות יש לי כמה ילדים חמודים,

    בהירי פרווה כמוני, מניפים זנב מפואר

    אל-על , כדגל של שמחה.

     

    פרק ד'

    בימים אלו אני מרבה לנוח,

    אני מחפש את קרני השמש

    ונותן לה ללטף ואולי טיפה לחזק את עצמותי,

    אני מקבל תרופות וטיפולים למפרקים..

     פעם  קראו לי סוּפֶּר דוֹג , קראו לי : קִילֶר,

    טוְּרבּוֹ,  4 על 4 ..

    וכעת.. ???

    אבל כשאני נובח.. עדיין מפנים אלי מבט..

    נראה לי שאני עדיין מרתיע במשהו..

    על אף שאני נשמה טובה,

    יש כאלה שמתקרבים מביטים בי בחשד מה ושואלים את בעליי: " הוא מסוכן? "

    (האמת.. אני נזכר עכשיו.. איך נבחתי פעם בין שלוש לארבע בבוקר

    גבירתי חשבה שיצאתי מדעתי.. 

    אבל בבוקר , כשהבינה , שפרצו לבית השכנים.. 

    הבינה היטב היטב.. מדוע נבחתי)

    אני לא מתלונן, החיים טובים ויפים..

    כשאני הולך עם גבירתי לקניות ומחכה לה בפתח החנות,

    הרבה נשים עוברות על פני  מתעכבות ,

    מלטפות , אומרות:   "יו.. איזה חמוד"

    מתענינות בשלומי , במצבי

    מתפעלות מהסבלנות ואורך הרוח שלי,

    לחכות לגבירתי בשקט ושלווה עד שתסיים קניותיה.

     

    לסיום: 

    שימרו על עצמכם, על נעוריכם, גמישותכם 

    או לכל הפחות.. על רוח שכזו.. ( : 

     

    להת' 

    חורחה

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/12 19:59:
      להת' חורחה אתה אחלה כלב :) ואחלה טקסט כתבת:)
        16/11/11 21:21:
      ומי האציל? גולדן רטריבר?
        15/11/11 16:31:
      צריך להיאבק שחורחה יתקבל לבית הלורדים
        14/11/11 08:53:
      אוהבת מאוד!
        13/11/11 23:30:
      איזה תום ויופי.
        12/11/11 12:56:
      חיית מחמד שמזדקנת, גם לי יש כזאת. :-) שבוע טוב
        11/11/11 19:48:
      אהבתי את השיר מאוד.
        11/11/11 19:39:
      חורחה לתפארת מדינת ישראל
        9/11/11 08:53:
      קראתי וחיוך עלה על פני . המון תודה
        8/11/11 23:01:
      מיומנו של חורחה..:)
        8/11/11 10:08:
      ראוי חורחה הראשון לבלוג משלו. יפהפיים הרטריברים וחורחה בהחלט עושה כבוד לגזעו! ♣
        7/11/11 19:06:
      נפלא
        7/11/11 14:18:
      אהבתי גם לי לפעמים בא לדבר בשם ..........
        5/11/11 14:04:
      מעגל החיים- נולדים, גדלים ומזדקנים. אהבתי את השיר מנקודת מבטו של הכלב וזה הזכיר לי את כלבתי שנפטרה בשיבה טובה בגיל 15.

      רשימה

      פרופיל

      רותי בלום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין