בעקבות שיחה עם חברת ילדות , שאני אוהבת אהבת נפש , למרות שהיא אולי כלל לא ראויה לכך , הרהרתי בדברים הבאים.

כפי שלמדתי מפרופ' יורם יובל ( על אהבה ורגשות אחרים, סדרת הרצאות מאלפת ) יש במוח מרכזי רגש ומרכזי חשיבה שלא בהכרח חופפים זה את זה.

מכאן אני אמשיך לבד.

מרכזי הרגש האלה מסבירים מדוע אנחנו לפעמים מעדיפים או מתאהבים באנשים שמבחינה הגיונית ברור לנו שהם לא משהו מיוחד , אבל ריגשית הם מדברים לליבנו . לפעמים אנחנו אף לא מסוגלים להבין שהם לא משהו מיוחד, כי הם כל כך מדברים לליבנו ( עיוורון ריגשי ).

ולהיפך , יכולים להיות אנשים שאין לנו ספק שהם חכמים , מוכשרים ומוצלחים בכל היבט ומישור שהוא , ואנחנו , במרכזי הרגש שבמוחנו , לא נתחבר אליהם כלל , והם יהיו בעיננו כצנינים . ( לפעמים גם לא נוכל להכיר בכך שהם משהו מיוחד כתוצאה מהעיוורון הריגשי ).

מהם מרכזי הרגש האלה ? ממה הם מורכבים ? למה הם כאלה ולא אחרים ? מדוע דבר מסויים מעורר רק בנו רגשות כאלה ולא אחרים ? .

האם מרכזי הרגש שלנו ניתנים לשינוי , ללמידה ולהתפתחות כמו החשיבה או ההגיון , או האם הם מתעצבים בשנות חיינו הראשונות או אף בחודשנו העובריים, ונשארים ללא שינוי לאורך כל שנות חיינו ? 

creative commons with credit-  cc

רשות שימוש חופשית בתכנים תוך מתן קרדיט