0

4 תגובות   יום שבת, 5/11/11, 15:33

זה הזמן אחותי

לעטוף את הלב בריקמה

שתכהה את הכאב.

לא לסגור, לא להסתתר,

רק קצת זמן,

ללקק את הפצעים,

לאסוף רסיסים שהתפזרו.

המים בנהר החיים זורמים

ועליהם בפרורים קטנים, זכרונות.

זה הזמן אחותי להתבונן

על דף מאלבום חייך כשהם מתרחקים

במורד הזרם עלים, עלים..

את אחותי כל כך רצית

אמרת לי האהבה קוראת לי

פרשת לצדדים זרועותייך

חשפת את כולך, באומץ

שילחת את רגשותייך

את והוא והיוניברס.

זה הזמן אחות לאסוף,

לקרא להם לחזור הבית

לחסות בצל כנפך, קרוב לליבך.

את תרקמי פרחים על

הקרעים השותתים

ומחר תרימי ראש

תפקחי עיינים צלולות

והעולם סביבך יפרח.

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: