כותרות TheMarker >
    ';

    תיכלה שנה....

    לכל החברים/ות שנה טובה ומבורכת !

    פוסטים אחרונים

    על כיופים וכיסופים

    43 תגובות   יום שבת, 5/11/11, 19:39
                                                 

                                                                על כיופים וכיסופים

     

                                                      פעם מ'מזמן היה זה כפר קטן בעולם

                                                      בו כמעט כולם הכירו את כולם.

                                                      ברחוב, בשוק, בכיכר הם ניפגשו

                                                      התעניינו, החליפו מידע וגם "התקשקשו".

                                                      עתים מעטפה פתחו ועיתון גם קראו

                                                      על מה מעבר לים עוד ועוד הם למדו.

                                                      והנה בקר אחד התעורר אדון בל

                                                      והחליט על החיים להקל,

                                                      "הלו מרכזיה..ז'קלין.. ומה נשמע חבר?"

                                                      ופתאם ידענו קצת יותר ומהר.

                                                      לאחר שנים הופיעה מטרוניתא מרובעת

                                                       יצאה בהכרזה קצת משוגעת:

                                                      "שימו לב, אני היא גב' טי וי

                                                      מהיום ואילך שינוי לחייכם אביא!"

                                                      תחילה במלתחתה החזיקה רק שחור ולבן

                                                      קו נקי עם מעט כפתורים כמובן.

                                                      עם הזמן החלה צבעוני גם ללבוש

                                                      בערוצים התקשטה מכף רגל עד ראש.

                                                      ברם ,מאבק לה מתמיד עם גיזרתה-

                                                      גדולת המימדים צימצמה היקפים ,התייפתה.

                                                      אך שוד ושבר פתאם ענקית היא הפכה,

                                                      אימצה גיזרה מעניינת עם בטן שטוחה...

                                                      שטוחה כל כך שניצמדת לקיר

                                                      עד שבינו לבינה כמעט אין אויר.

                                                      בניגוד למגלן הלכה היא על שטוח

                                                      לאותה נקודה לא חוזרת זה בטוח..

                                                      ובה חלילה איש לא יגע או אליה יקרב

                                                      אבל מרחוק בה ישלוט בקלות ללא קרב.

                                                      ובצילה, ככה בשקט בשקט מר קומפיוטר הפציע

                                                      "ראו כי ענק אנוכי" הכריז והודיע.

                                                      הגודל לא תמיד קובע  הבין והפנים

                                                      לדיאטה ניכנס, בטן שיטח וצימצם היקפים.

                                                      ופתע אף באקססוריז החל מתגנדר

                                                      בעכבר קטן עם קולר הוא מתהדר.

                                                      אך אבוי, עכברון שובב החל מתנגד מתמרד

                                                      השליך הקולר ומעתה אלחוטי וחופשי הוא עובד.

                                                      בקלות "מתמסר" לידי כל- פשוט לא להאמין..

                                                      אחוז ולחוץ פעם בשמאל ופעם בימין.

                                                      וקומפיוטר נישא פה, נישא שם כמו רם על כולם

                                                      מסתובב מתייר עד קצוות העולם.

                                                      חלונות הוא פותח ,אתרים, אונליין הוא תדיר

                                                      לא כמו פעם אתר היה "בניה" או ארכיאולוגי נדיר.

                                                      פעם ידענו במישעולים לשוטט

                                                      והיום מי יכול בכלל בלי לצ'וטט...

                                                      או אז גב' טי.וי,מר קומפיוטר ואדון שח-רחוק

                                                      עשו יד אחת – עם האייפון לחבוק.

                                                      ופתאם בכף ידך "אוחז" אתה את העולם כולו

                                                      ולעולם הזה יש את הקצב שלו....

                                                      ממהר הוא, שועט ונוגס בשיני הזמן

                                                      ואנו אחריו שואלים : רק לאן?? לאן???

                                                      ולפעמים קצת עורגים אל הכפר הקטן ...

                                                      עת הכל היה קצת יותר נורמאלי

                                                      ותבל לא הפכה לה לכפר הגלובלי.

                                                      אפ'חד לא שואל בכלל אם זה בא לי

                                                      ועתה לא יודעת אם טוב לי או רע לי...

                                                      תהיות מתימטיות פתאם אותי מלוות-

                                                    האם יותר הוא לפעמים גם פחות ?????

     

                               

     

              "מחווה לבל" - עבודה משנות התשעים המוקדמות, אסמבלאז' (מיחזור טלפון מקולקל וספר טלפונים ישן)                                                                                                   50X70

                  

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/2/12 17:38:

      אני לא בטוח שאז היה יותר טוב מהיום
      אבל אנחנו אוהבים להתרפק על הזכרונות הטובים
      ואף להפוך את הזכרונות הרעים לטובים, לחוויה...
      אז זה לא טוב ולא רע, זו החלפת מצב
      כמו גירושין... :)

        22/11/11 16:43:
      אכן יותר הוא פחות ולא רק לפעמים אלא הרבה פעמים. ווהמחווה לבל ממש יפה . אהבתי.
        10/11/11 20:10:
      כרגיל נפלא הפוסט ובטוב טעם
        8/11/11 21:52:

      אמת כורך, הוא מצלצל.... תודה לך.

      צטט: כורך דברים 2011-11-08 09:24:52

      and the BELL rings,on and on

       

        8/11/11 21:50:

      ענתי, תודה רבה.

      צטט: anaatti 2011-11-08 07:38:20

      עבודה מיוחדת...
      ומילותייך גורמות הזדהות גדולה בכמיהה לימים אחרים..תקופה אחרת כשהכל היה שונה ..*

       

        8/11/11 09:24:
      and the BELL rings,on and on
        8/11/11 07:38:

      עבודה מיוחדת...
      ומילותייך גורמות הזדהות גדולה בכמיהה לימים אחרים..תקופה אחרת כשהכל היה שונה ..*

        7/11/11 21:47:

      ברקי,

      בחנות העתיקות כל רגע נוסף כיסוף חדש...החדש הופך לישן והישן יכול להיות חדש והישן שהתחדש מתיישן והחדש שהתיישן מתחדש....זה הקצב...

      ולך תודה על הזהב גם על הירוק ועל החמימות כמובן....והמצפון....


      צטט: ברק 188 2011-11-06 23:15:52

      אהה...חתכי אז לא רק לצייר את יודעת
      וא'לק הכנסת לנו סיפור כיופיים וכיסופים מרענן ונפלא
      אוהב אותו הבר(ד)ק עד מאוד... שחקת אותה

      יודעת את חתכי מה לי היה הכי כיף בנושא...?
      להיכנס לחנות עתיקות ולשאול "מה חדש והאם יש כיסוף חדש ?


      המשכו שבוע טוב וחמים בצפון מבקש ממני המצפון
      Slow Club – Gold Mountain
      לשמיעה הקלדה על הכיתוב הכחול


      ''

       

       

       

        7/11/11 06:03:

      צטט: חתך הזהב 2011-11-06 18:32:02

      נירית, את המנגינה השארתי ליוצאי חלציי...הבן(28) מוסיקאי מחונן והבת(12) בהתהוות.....

      תודה.

      צטט: זהר צפוני 2011-11-06 05:15:50

      שאת ציירת אני יודעת,אבל גם כותבת ועוד נפלא. מה נשאר ? מנגינה ? אמן הוא אמן הוא אמן. שבוע טוב שוש.

       

      ווקשה. הכל נשאר במשפחה. חיוך

      שיצליחו.

        6/11/11 23:15:
      אהה...חתכי אז לא רק לצייר את יודעת
      וא'לק הכנסת לנו סיפור כיופיים וכיסופים מרענן ונפלא
      אוהב אותו הבר(ד)ק עד מאוד... שחקת אותה

      יודעת את חתכי מה לי היה הכי כיף בנושא...?
      להיכנס לחנות עתיקות ולשאול "מה חדש והאם יש כיסוף חדש ?


      המשכו שבוע טוב וחמים בצפון מבקש ממני המצפון
      Slow Club – Gold Mountain
      לשמיעה הקלדה על הכיתוב הכחול


      ''

       

        6/11/11 18:42:

      שקד, תודה רבה.

      צטט: SHAKED ADIV 2011-11-06 15:54:00

      יפה מאד מאד

       

        6/11/11 18:41:

      דודי, בהחלט עומדת בקצב...לעתים תוהה...עתים מתגעגעת....נורמאלית לגמרי לא??חחחחח

      תודה.

      צטט: razam-דודי רצם 2011-11-06 12:00:59

      אין ספק קצב ההתקדמות מהיר בתחומים רבים,לא רק בטכנולוגיה... אנו חיים בעידן שהמילה"קצב"משמעותה "חיים". מי שלא עומד בקצב,יכתוב על כיסופים... גם אני מתגעגע לימים ההם.

       

        6/11/11 18:40:

      אביה, תודה רבה ושבוע ניפלא לך.

      צטט: אביה אחת 2011-11-06 11:45:37

      חתך ה... יופי של כתיבה יופי של רשומה תודה ושבוע נפלא

       

        6/11/11 18:39:

      איציק, תודה רבה.

      צטט: איציק45 2011-11-06 10:23:35

      כוכב

       

        6/11/11 18:39:

      יורם, תודה לך.

      צטט: יורם פרקט 2011-11-06 08:21:23

      נחמד. יורם פרקט

       

        6/11/11 18:38:

      אשר, תודה על רגע של אקדמיה (לאחרונה יש לי ממנו הרבה...)...העשרת באינפורמציה מעניינת..

      מסכימה עם חכמתך...אצלי היתה זאת חניה קצרה בתוך הזרם הזה , חניה עם תהיות...

      תודה רבה.

      צטט: ashorer 2011-11-06 06:58:17

      כתיבה נהדרת וציורים נפלאים.

      והנושא שהעלית בכתיבה הזורמת, כואב הוא וכתבו עליו רבות.

      בעצם באקדמיה מכנים זאת: הגלובליזציה נגד הלוקליזציה.

      תומס פרידמן הידוע כתב ספר הנקרא: הלקסוס ועץ הזית. הלקסוס נמשל לעולם החדש שבו הכל מהר. אוכל מהיר, תקשורת מהירה, נסיעה מהירה, מעבר ממקום למקום במהירות, ידע עצום המגיע במהירות. הכל מהר, לא עוצרים. זה המאפיין את הגלובליזציה, העולם החדש. אנו יכולים להכיר אנשים מעבר לים אך לא מכירים את השכנים שגרים בדירה מולנו בבניין רב קומות.

      מול הלקסוס ניצב עץ הזית המסמל את הלוקלי (מקומי) שורשים עמוקים וענפים מרובים. משפחה, כפר ושבט. הכל נע בקצב שלו, איש לא לוחץ. הכל נע בקצב הגמל. כולם מכירים את כולם. משפחה אחת.

      מה טוב יותר? החכמה בכל דבר לדעת לקחת את הטוב מהישן והטוב מהחדש ולא למחוק את הישן על חשבון הישן.

      נחמד להתפלסף על הבוקר.

       

        6/11/11 18:32:

      נירית, את המנגינה השארתי ליוצאי חלציי...הבן(28) מוסיקאי מחונן והבת(12) בהתהוות.....

      תודה.

      צטט: זהר צפוני 2011-11-06 05:15:50

      שאת ציירת אני יודעת,אבל גם כותבת ועוד נפלא. מה נשאר ? מנגינה ? אמן הוא אמן הוא אמן. שבוע טוב שוש.

       

        6/11/11 18:29:

      בולס, גם לזה יש גבולות....פלייה עוד ניסבל אבל פירואט.......למרות שאגם הברבורים מתפסנתר בביתי כמעט כל שבוע...

      תודה

      צטט: בולס השיקמים 2011-11-06 01:12:52

      אחלה....גם יפה, גם אופה.....

      אחרי כישורי הציור והשירה שלך, כל שנותר לך הוא לשים פה

      בפעם הבאה יו-טיוב שלך, רוקדת את התפקיד של אודל באגם הברבורים......

       

        6/11/11 18:24:

       עמי'לה ! אכן יש ויהיו עוד ימים.....תודה.

      צטט: (עמי) 2011-11-05 22:58:46

      היו ימים..ויש עוד ימים...ויופי של עבודה..

       

        6/11/11 18:23:

      ירושלמי, תודה רבה.

      צטט: ירושלמי 2011-11-05 22:58:24

      יפה דרשת

       

        6/11/11 18:22:

      אלכסנדר, מחווה גרוזינית לבל?? צוחק   תודה תודה.


      צטט: אלכסנדר הגדול 2011-11-05 21:50:25

      http://cafe.themarker.com/image/2409108/
      הוספת תגובה

       

        6/11/11 18:21:

      שאולי, תודה רבה.

      צטט: shauli-nameri 2011-11-05 20:52:26

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב ומבורך

      ''

       

        6/11/11 18:20:

      הלל , נישמע רומנטי לגמרי... תודה.

      צטט: jakson 2011-11-05 20:39:58

      בואי נחזור אל הנרות
      ואל מנורות הנפט הישנותקריצה

       

        6/11/11 18:19:

      מאיר, תודה ותודה על התיזכורת הנוסטלגית.

      צטט: mezra 2011-11-05 20:32:40

      איזה יופי- היסטוריה על רגע אחת. נכון היו ימים, שיחקנו ג'ולות, מחבואים, טלפון עם 2 קופסאות וחוט- היו ימים

       

        6/11/11 18:05:

      איציק, תודה רבה.

      צטט: איציק אביב 2011-11-05 20:06:37

      עבודה שובת לב ועין.

       

        6/11/11 18:03:

      דניאל,  "טויסט" זה גם משהו מגעגע....תודה תודה.

      צטט: kimchid 2011-11-05 19:55:03

      נהדר. קולח קצבי ומרענן...בקצב הטוויסט ריקד לו קולמוסך והביא לנו מעט מאירועי "המהפכה החברתית" שהתרחשה, מתרחשת ובודאי לא נסתיימה... כייף לקרוא.

       

        6/11/11 15:54:
      יפה מאד מאד
        6/11/11 12:00:
      אין ספק קצב ההתקדמות מהיר בתחומים רבים,לא רק בטכנולוגיה... אנו חיים בעידן שהמילה"קצב"משמעותה "חיים". מי שלא עומד בקצב,יכתוב על כיסופים... גם אני מתגעגע לימים ההם.
        6/11/11 11:45:
      חתך ה... יופי של כתיבה יופי של רשומה תודה ושבוע נפלא
        6/11/11 10:23:
      כוכב
        6/11/11 08:21:
      נחמד. יורם פרקט
        6/11/11 06:58:

      כתיבה נהדרת וציורים נפלאים.

      והנושא שהעלית בכתיבה הזורמת, כואב הוא וכתבו עליו רבות.

      בעצם באקדמיה מכנים זאת: הגלובליזציה נגד הלוקליזציה.

      תומס פרידמן הידוע כתב ספר הנקרא: הלקסוס ועץ הזית. הלקסוס נמשל לעולם החדש שבו הכל מהר. אוכל מהיר, תקשורת מהירה, נסיעה מהירה, מעבר ממקום למקום במהירות, ידע עצום המגיע במהירות. הכל מהר, לא עוצרים. זה המאפיין את הגלובליזציה, העולם החדש. אנו יכולים להכיר אנשים מעבר לים אך לא מכירים את השכנים שגרים בדירה מולנו בבניין רב קומות.

      מול הלקסוס ניצב עץ הזית המסמל את הלוקלי (מקומי) שורשים עמוקים וענפים מרובים. משפחה, כפר ושבט. הכל נע בקצב שלו, איש לא לוחץ. הכל נע בקצב הגמל. כולם מכירים את כולם. משפחה אחת.

      מה טוב יותר? החכמה בכל דבר לדעת לקחת את הטוב מהישן והטוב מהחדש ולא למחוק את הישן על חשבון הישן.

      נחמד להתפלסף על הבוקר.

        6/11/11 05:15:
      שאת ציירת אני יודעת,אבל גם כותבת ועוד נפלא. מה נשאר ? מנגינה ? אמן הוא אמן הוא אמן. שבוע טוב שוש.
        6/11/11 01:12:

      אחלה....גם יפה, גם אופה.....

      אחרי כישורי הציור והשירה שלך, כל שנותר לך הוא לשים פה

      בפעם הבאה יו-טיוב שלך, רוקדת את התפקיד של אודל באגם הברבורים......

        5/11/11 22:58:
      היו ימים..ויש עוד ימים...ויופי של עבודה..
        5/11/11 22:58:
      יפה דרשת
        5/11/11 21:50:

      http://cafe.themarker.com/image/2409108/
      הוספת תגובה

        5/11/11 21:08:
      שבוע טוב
        5/11/11 20:52:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב ומבורך

      ''
        5/11/11 20:39:

      בואי נחזור אל הנרות
      ואל מנורות הנפט הישנותקריצה

        5/11/11 20:32:
      איזה יופי- היסטוריה על רגע אחת. נכון היו ימים, שיחקנו ג'ולות, מחבואים, טלפון עם 2 קופסאות וחוט- היו ימים
        5/11/11 20:06:
      עבודה שובת לב ועין.
        5/11/11 19:55:
      נהדר. קולח קצבי ומרענן...בקצב הטוויסט ריקד לו קולמוסך והביא לנו מעט מאירועי "המהפכה החברתית" שהתרחשה, מתרחשת ובודאי לא נסתיימה... כייף לקרוא.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      חתך הזהב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין