כשהמוזות שותקות סימן שהדודה חולה
בכלל מין תקופה שכזאת, כולם לא בקו הבריאות
אפילו ג'ורג נראה קצת חולה, תפסתי אותו מכפכף איזה חתול אחר
תכף יגדלו לו שערות על החזה.
בשישי נחתתי בהודו
אחרת אין שום הסבר לאנשים שהיו סביבי ולעובדה
שאכלתי לטקס עשוי עדשים ואורז.
הפגנתי התלהבות רלוונטית ואפילו טעמתי כרוב ואצות.
עשינו קידוש מודרני ונסתי לזרועותיו הפתוחות של אלמודובר
האמת, הכל מדויק אצלו, אפילו הביזאר
בנדראס חתיך הורס, הסיפור הזוי לגמרי
כלכך הזוי ומתאמץ, שפשוט ניקרתי את שינתי בקולנוע מלא אנשים.
אבל אחרי כל היופי המדוייק הזה
חשבתי שזה עצוב שזקנתו מבישה את נעוריו, כנראה כולנו ככה
תקועים בשאריות נעורינו.
הדבר היחידי שבאמת תופס היטב בסרט הזה, זה הפסקול הנהדר.
אבל הסרט, פשוט לא, לא תופס אותך בראש ולא תופס אותך בבטן.
אז אחרי טיול בהודו והתקלות לא מזויינת באלמודובר
חזרתי לפינת הנוחות הקטנה שלי
שם באמת לפעמים הכי טוב,
|