איגוד לשכות המסחר עתר הבוקר לביה"ד הארצי לעבודה בבקשה למתן צווי מניעה כנגד השביתה הצפויה מחר
לשכת המסחר תל אביב והמרכז הגישה הבוקר (6.11.11), בשם איגוד לשכות המסחר, בקשה דחופה לביה"ד הארצי לעבודה להוצאת צו מניעה כנגד השביתה עליה הכריזה ההסתדרות שצפויה להיפתח מחר
בעתירתה מבקשת לשכת המסחר מביה"ד לאסור על ההסתדרות להשבית את השירותים הציבוריים החיוניים, ובכלל זה נמלי הים והאוויר, המכס, חברת החשמל, חברת בזק, וחברת מקורות, ולהורות לעובדים לעבוד באופן סדיר ורגיל מבלי להוריד את התפוקות ו/או לקיים עיצומים מכל מין וסוג שהם, כך שהעבודה תהיה תקינה וסדירה ובתפוקה מלאה
מבדיקת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי השביתה תגרום כבר ביומה הראשון להפסד כספי ישיר של כ 800 מיליון ₪, המשקפים הפסד תוצר של כ 400 מיליון ₪. במידה והשביתה תימשך שבוע ימים, הרי שההפסד הכספי הישיר למשק יגיע לכ 5 מיליארד ₪, שמשמעותם הפסד תוצר של כ- 0.6%. כלכלני האיגוד ציינו כי באותם 5 מיליארד ₪ ניתן להעסיק למשך שנה כ- 40 אלף איש בשכר הממוצע במשק.
בבקשה שהוגשה ע"י עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של לשכת המסחר ת"א והמרכז ועו"ד סיגל סודאי, מנהלת המחלקה ליחסי עבודה בלשכת המסחר ת"א והמרכז, נטען כי: "השביתה, על פי הפרסומים,, נובעת לכאורה, מרצונה של ההסתדרות להגן על זכויות עובדי הקבלן על צורותיהן השונות. עם זאת, וכפי שעולה מעיון בעניינים שבהודעה על הסכסוך, הלכה למעשה מדובר ברצון המשיבה לבצע מהפך ולשנות מהיסוד את מבנה התעסוקה במשק הישראלי, כך שכל העובדים במשק יועסקו באופן ישיר על ידי המעסיק בפועל ותוך יצירת מבנה תעסוקה קשיח ובלתי גמיש. באמצעות נשק השביתה מנסה ההסתדרות לעקוף את כל המבנה הדמוקרטי ולהשיג הכרעה דרך אמצעי הלחץ הקשה ביותר שיש."
יתרה מכך, כל שביתה ו/או עיצומים ו/או שיבושים בנמלי הים ונמלי התעופה מקשה ביותר על ההתנהלות השוטפת של המגזר העסקי בישראל ומסבה לו נזקים כבדים ביותר, חלקם בלתי הפיכים.
מבדיקת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר עולה כי השביתה הכללית הצפויה במשק תפגע פגיעה משמעותית בייצוא ובייבוא הסחורות ובשחרור סחורות בנמלים. השביתה הכללית במשק, שתכלול את המגזר הציבורי לרבות משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, וכן את נמלי הים והאוויר, רכבת ישראל, נתב"ג וחברת החשמל, תגרום כבר ביומה הראשון להפסד כספי ישיר למשק של כ- 800 מיליוני ₪, המשקפים הפסד תוצר של כ- 400 מיליוני ₪. ככל שתימשך השביתה, כן ילך ויגדל הנזק היומי. כך, בתום שבעה ימי שביתה יגיע ההפסד הכספי הישיר למשק לכ- 5 מיליארדי ₪, שמשמעותם הפסד תוצר של כ- 0.6%.
"כשמדברים על הפסדים כה כבדים למשק, קשה לקלוט את משמעותם. על מנת להמחיש את משמעות המספרים נציין, כי באותם 5 מיליארד ₪ ניתן להעסיק למשך שנה כ- 40 אלף איש בשכר הממוצע במשק. הנזק העקיף הוא כבד בהרבה. מדובר באובדן לקוחות ושווקים בחו"ל, מחנק אשראי, פגיעה קשה במוניטין, פיטורי עובדים ועוד," הסבירו כלכלני האיגוד.
בעתירה פירטו עוה"ד את ההתנגדות לשביתה: "מדובר בשביתה שלא כדין ו/או שלא בתום לב ו/או שביתה פוליטית, האסורה על פי משפט העבודה. יודגש, כי העניינים שבסכסוך אין משמעם שיפור תנאי עסקת עובדי קבלן, שירותים ומיקור חוץ, אלא החלת העסקת ישירה על כלל המעסיקים במשק, תוך פגיעה והגבלת חופש הניהול העסקי שלהם. עניינו של סכסוך זה בשינוי מבנה ההעסקה, שהוא פררוגטיבה וזכות יסוד של המעסיק. זהו לא נושא שבגינו ניתן לשבות. ושביתה, בשל כך, אינה ראויה להגנות שמהן נהנות שביתות בישראל.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, המליץ הבוקר להסתדרות הכללית שלא להשבית את המשק, שכן לדבריו תהיה זו השבתה מיותרת ובלתי מוצדקת שרק תבייש את ההסתדרות הכללית ותפגע בציבור ללא צורך. "הנושא של עובדי קבלן לא ימצא את פתרונו בהשבתת המשק. זהו נושא מורכב שמחייב הקמת ועדה בלתי תלויה, בהמשך להמלצות ועדת טרכטנברג. אין מדובר בסכסוך עבודה במובן החוק המאפשר באופן חוקי להשבית את העבודה במשק. הנושא הוא מבנה התעסוקה במשק כולו.
"מדובר למעשה בסכסוך אידיאולוגי, בלב הויכוח עומדת מידת חופש הניהול העסקי והאם בכלל ראוי ואפשרי לאסור על עסק לבצע עבודות באמצעות מיקור חוץ." לדעת לין, אי אפשר להכתיב לעסק מתי לבצע עבודות ישירות באמצעות העסקת עובדים ישירה או באמצעות הזמנת שירותים. איסורים כאמור אינם קיימים בשום מדינה בעולם החופשי.
 |