היה לי היום אחר הצהריים אחר. אי אפשר היה לצאת עם הילדים, קור כלבים בחוץ. הייתי עייפה מהדייט עם גיסי וגיסתי אמש ורק רציתי לעצום עיניים, אבל לא נרדמתי. רציתי לאכול, אבל לא הייתי ממש רעבה לאוכל אוכל...
בקיצור, התיישבתי עם הילדים לראות סרט, על הפופ עם שמיכת פליז הבאתי תה נענע ועוגיות. התחבקנו וצפינו בסרט של דיסני. אחר כך עברנו לשלב הדגדוגים והצחוקים. ירדנו לאכול אוכל משבת. לא התאמצתי בכלום... הכל זרם ככה, בשקט. אמבטיה, סיפור, נמנמתי איתם.
הגדולים חזרו מחוגים, סיפרו חוויות והתווכחו עם "שרה גיבורת נילי" ואחותה רבקה מתו מזמן או מאוחר... נכנסנו לויקיפדיה, קראנו קצת, פטפטנו. ו... לא רציתי כלום. לא שילכו לישון, לא שיהיה שקט. השקט היה בתוכי.
עוד מעט האיש שלי יחזור, נשתה שוב תה, אולי אוציא עוגת תפוחים. לאט, בלי למהר ולהספיק שום דבר. סתם יום של חול. בלי ציפיות ובלי ציפורים בראש. שלווה מתוקה
יעל אלון |